פותחת חזית: WEY Coffee 01 פלאג אין הייבריד – מבחן דרכים
מינכן, יש לכם בעיה: מבחן דרכים ל-WEY Coffee 01 שגורם לנו לשכוח מכל מה שחשבנו או הכרנו עד היום על רכבים סיניים, ובעיקר יגרום לבכירי תעשיית הרכב האירופאי לשתות הרבה קפה. אחרי הנסיעה ב-WEY Coffee 01 אני יכול לשער איך העתיד יראה, והוא לא סימן טוב ליצרניות היוקרה הגרמניות או הבריטיות
כתיבה ותמונות: ליאור אמסילי
הבעל שם טוב
“לא הבנתי, התחלת לבחון גם מכונות קפה?” זאת הייתה התגובה של אשתי, כשאמרתי לה שאני נוסע לאסוף את ה-WEY Coffee 01 למבחן דרכים. רכב SUV פלאג אין הייבריד יוקרתי מבית “גרייט וול” הסינית, ומשווק בארץ ע”י סמלת.
האמת, אפשר להבין אותה. נראה שאת השמות ודגמי המכוניות הסיניים, בוחר המחשב הצה”לי, שמגריל שמות למבצעים צבאיים. לפעמים זה צמד מילים לא ברור. יכלו לבחור שם טוב יותר, מאשר שם שמתאים למכונת קפה, במיוחד לרכב יוקרה, אבל מי אנחנו שנתווכח עם מעצמה סינית, שכובשת את המערב בצעדים מהירים וחשמליים.
את ה-WEY Coffee 01, אני פוגש בחניון החשוך למחצה של סמלת. החושך מתעתע בי, יש לו לרכב צדודית שמזכירה את ה-F pace של יגואר, עם חתימת אור שמזכירה את הב.מ.וו X4 של היצרן הבווארי, ומראה של רכב שרחוק שנות אור מרכב של יצרן סיני. המראה משדר המון יוקרה וכוח (ותכף תבינו כמה כוח). אני נפרד מנציג WEY, לא לפני שאני שואל אותו את השאלה הכי חשובה בימים אלו, מה זמן האספקה של הרכב? והוא עונה “מיידי!”. ואם כבר נציג, אז אציין, שכולם באולם התצוגה, החל ממנהל האולם ועד אחרון הנציגים, נחמדים ושירותיים להפליא, לכלל הלקוחות. חשוב מאד.
החזית של ה-Coffee 01 מרשימה מאוד, עם גריל ענק וכסוף שמזכיר במבט ראשון את הגריל של הסאנגיונג רקסטון. ובכלל, יש פה קימורים וכונסי אוויר שבשילוב יחידות תאורת ה-Led-Laser יוצרים חזית מרשימה שמשדרת יוקרתיות, לא צעקנית מדי.
בחנתי לא מעט כלי רכב סינים, אבל פה יש משהו אחר, רמה אחרת. את ההבדל המשמעותי מכל פגשתי בתא הנוסעים. איכות החומרים וההרכבה הדוקים ואיכותיים, בדיוק כמו שתפגשו ביצרניות רכבי יוקרה אירופאים, עם ירידה לפרטים הקטנים, החל מתפירת מעויינים בדלתות, מושבים עם ריפוד עור משולב אלקנטרה הפוך, חיפויי עור, ללא שום פלסטיקה זולה או שעטנז לא מבורך, והכל בשילובי צבעים נעימים, המשדרים יוקרה לא מתפשרת. יש לקופי 01 גג זכוכית פנורמי מעל, שגם נפתח, ותאורת אווירה בצבעים מתחלפים, שמיישרת קו עם רכבי יוקרה אחרים, ולא נראית זולה או מועתקת.
מושבי העור אלקנטרה מתכוונים באופן חשמלי, לשני הנוסעים הקדמיים, ובעלי פונקציית מיזוג ועיסוי (ברמות שונות).”חיישן אופטי לניטור הנהג” או כמו שאני קראתי לו “המצלמה של האח הגדול”, היא מצלמת חיישן קטנה, הצמודה לדופן הפנימית בקורה השמאלית בצד הנהג, ותפקידה לזהות את הנהג, ומלבד לכוון את המושב לפי הנהג שיושב ברכב, היא גם “יודעת” לנטר אם הנהג עייף, מוסח דעת, ועוד. בדשבורד היפהפה, לוח שעונים/מחוונים קטן, שלא לומר פצפון, הנמצא מאחורי ההגה, אך יש אפשרות להגדיל את הפונטים ואת התצוגה בעזרת ההגדרות.
בקונסולה המרכזית שני מסכים, שמזכירים את המסכים בריינג’רוברים, בשיפוע קל. המסך העליון בגודל 14.6”, עמוס בהגדרות שונות. תוכלו לבחור דרכו פרטים והגדרות עד רמת החיישנים, מצבי נהיגה שונים, הכוללים ספורט, AWD, בוץ, שלג וחול. המסך התחתון שנמצא תחתיו, משמש לשליטה בבקרת האקלים, ובהגדרות כיוון ונוחות המושבים.
מאחור, מושב רחב עם מרווח רגליים טוב, תודות לבסיס גלגלים בגודל 2.91 מ’, עם מערכת מיזוג נפרדת, שתגרום גם לשלושה מבוגרים רחבי מימדים להרגיש בנוח יחד. תא המטען לעומת זאת, רק בגודל סביר (400 ליטרים), בעל משטח הטענה שטוח, אם כי, נראה ששילוב הסוללה גזל לו מקום.
Wey Coffee 01 כאמור, הוא SUV פלאג אין הייבריד. מתחת למכסה המנוע הענק שלו, שוכן מנוע 2 ליטר בנזין, המשמש גם לטעינת הסוללות בעת נסיעה, ובנוסף אליו, ישנם 2 מנועים חשמליים, וסוללה חזקה בקיבולת 36.6Kw/h, המאפשרות טווח של עד 146 ק”מ, בתקן WLTP, וטווח משולב (יחד עם מנוע הבנזין), של כ-800 ק”מ.
אתם יושבים? ההספק הכולל של המנועים ברכב הוא 476 כ”ס, המביאים את ה-4.87 מ’ אורך וה2.79 טון של יוקרה הללו, בפחות מ5-שניות מהמקום למאה קמ”ש. עם מומנט מטורף של 86.7 קג”מ, ומהירות מרבית של 235 קמ”ש. הספק הטעינה המקסימלי הוא AC11kW ו-DC50kW, מה שאומר שבטעינה איטית, AC תקבלו טעינה מלאה ב-3 שעות ו50 דקות, ובטעינה מהירה, DC, תקבלו טעינה מלאה בכ-53 דקות. הטכנולוגיה הזאת משודכת לתיבת 9 הילוכים, כפולת מצמדים.
מאחר ו-WEY מכוונים לשוק האירופאי, הרכב עבר מבחני ריסוק ב-Euro NCAP, ארגון הבטיחות האירופאי הרשמי, עם הציון הגבוה ביותר, של 5 כוכבים כללי, ציון של 91% בהגנה על נוסעים מבוגרים, 87% על ילדים, ו94% במערכות הבטיחות. מרשים מאוד.
סיני עצבני
לחיצה על כפתור ההנעה הפיזי או הדיגיטאלי במסך, ואנחנו יוצאים לדרך. ה-Coffee 01 נוסע על חשמל בלבד, ולכן שומר על השקט. אפשר לבחור, אם רוצים, לנהוג רק “על חשמל”, מתוך כמה אפשרויות נהיגה. יש ברכב הזה ירידה מדהימה לפרטים הטכניים במסך ההגדרות, שמזכירה מאוד את היצרנים הגרמניים. ההתנהגות פה שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו ברכב היברידי או פלאג אין הייבריד. אם בכלי רכב אחרים, עד מהירות מסויימת הנסיעה היא במצב EV חשמלי, כאן המחשב הוא זה שמחליט מתי ואם להשתמש בשילוב מנוע הבנזין או לא. וכך מצאנו את עצמנו נוהגים ב-120 קמ”ש על חשמל או ב-60 על בנזין, רק כי הרכב חשב שכך צריך.
השעה, שעת בין ערביים, והכבישים עמוסים. תצוגת ה-HUD, המסך העילי המשתף בשמשה מול הנהג, ברורה ומרשימה וכוללת אף מציאות רבודה, משל היינו ב-F15, ומסמנת כלי רכב לפנינו בצבעי ירוק (אם אנחנו שומרים מרחק) או כתום ואדום (אם אנחנו נצמדים). זה קצת מבלבל בשניות הראשונות, אך ברגע שמתרגלים, לא מבינים איך לא היה לנו את כל זה עד עכשיו. אני מעיף מבט למסך המיזוג, להגביר קצת את המזגן, ומצלמת האח הגדול מזהה אותי ונוזפת בי בקול רם “אל תהיה מוסח, בבקשה התרכז בנסיעה”. בשלב מסוים כשהתקרבתי במהירות לרכב מלפנים, היא הציעה “הייתי שוקלת שתשתמש בדוושת הבלם”.
מזל טוב! נולדה לי עוד אישה שתנזוף בי על איך אני נוהג.
אם כבר הוראות קוליות, יש פה פקודות קוליות שעובדות יותר טוב מרכבי יוקרה שבחנתי בעבר, והגיעו עם מערכת דומה, אך גם המערכת הזו לא חפה מטעויות. היא זיהתה היטב פקודות, כמו לפתוח חלון או לעבור נגן מוסיקה מה-BT (בלוטות’), או לפתוח את חלון השמש בגג, אך לעיתים את אותן פקודות בדיוק לא זיהתה, למרות שרשמה במסך את המילים במדויק שאמרתי. חיסרון מציק שליווה אותי לאורך כל המבחן, הייתה ידית האיתות, שדורשת רגישות של כף יד סינית, ופחות של כף יד גברית גדולה.
כאחד שמקפיד על איתות, תמיד, במעבר בין נתיבים או פניות, לא הצלחתי לבטל את האיתות חזרה, וכך, מצאתי את עצמי מתעסק לא מעט עם ידית האיתות, שדרשה ליטוף קליל מאוד כלפי מעלה על מנת לבטל את האיתות. למזלי, איכות הסאונד השמיימית שבקעה ממערכת ה-Infinity, בעלת 12 רמקולים הייתה מרגיעה מספיק ומלטפת.
אני עולה לכביש המהיר וסוחט את דוושת הגז. ה-Coffee 01 מדביק את הגב למושב ומעניק כוח מתפרץ ועוצמתי שהורגש גם בכל יציאה חזקה מהרמזור. יש פה היגוי מדויק, עם היזון חוזר מעולה ומפתיע, מה שנותן תגובות חדות ומדוייקות, כשצריך בעיקולים או בעקיפות גם יחד, עם תחושת יציבות ואחיזה בכביש, שלא מביישת רכב גרמני במחיר כפול או משולש.
בשל אופי מבחן דרכים מאתגר, הצלחנו להשיג 98 ק”מ בשימוש בסוללה, כ-70% פחות מהצהרת היצרן, אבל בואו, זה יותר באשמת הרגל הכבדה שלי על הגז. הנהיגה ב-wey Coffee 01 גרמה לי לחייך בהנאה, בזכות בידוד וספיגת רעשים מעולה וכיול מתלים מדויק. התחושה לאורך כל הנהיגה הייתה של רכב יוקרה אירופאי, ואלמלא השם WEY שהופיע בכל התנעה, עם גרפיקה יפהפייה, של 2 דגים ששחו בין המסכים, לא הייתי זוכר שאני נוהג ברכב סיני חזק ועצבני.
מערכות הבטיחות פה רבות, אך אהבתי בעיקר את מערכת הסטייה מנתיב, שהצליחה לרוב, לשמור על הנתיב, וברגע שהורדנו את הידיים מההגה, לא חיכתה זמן רב מדי, והחלה להכות בנו בכתף בעוצמה, במשיכות חזקות ומהירות של החגורה. לא מדובר בגימיק, אלא במשהו שבהחלט יעיר נהג שנרדם “על הכביש”. תמצאו פה גם מצלמת 360, עם תצוגת גרפיקה מרשימה, 8 כריות אוויר, זיהוי הולכי רגל (שגם מסומנים בצבעים בתצוגה הרבודה בשמשה), זיהוי כלי רכב בשטח מת בנתיב חוצה, בלימה אוטונומית במצבי חירום, מערכת התראה לשכחת ילדים ברכב, ועוד, שמעניקים ציון בטיחות ישראלי של 7 מתוך 8.
צריכת הדלק המשולבת עמדה על 170 ק”מ לליטר, גם כאן, נתון של כ-70% מהצהרת היצרן (250 ק”מ), וכשנגמרה הסוללה, הצריכה צנחה לכ-14 ק”מ לליטר. גם כאן מדובר בנתון טוב לרכב ענק שטומן בחובו סוללה גדולה. לסוללה אגב, 8 שנות אחריות.
שבת בבוקר יום יפה, יורגן ואלברט שותים המון קפה
ה-WEY Coffee01 מציב אתגר לא פשוט עבור היצרניות האירופאיות המתחרות מולו, ואתם יודעים מה, גם לאמריקאיות ובראשן, טסלה. יש פה SUV יוקרתי, שלא נופל משום יצרן גרמני או שוודי או כל אירופאי אחר, בשום פרמטר. נהפוך הוא, בחלק מהדברים, כמו איכות ההרכבה או הפונקציות הרבות שמגיעות עם הרכב, נראה רק במכוניות שעולות פי כמה, וברמות גימור יקרות להחריד. כאן, מקבלים את מרבית הדברים ברמת הגימור Premium, שמתחילה ב-270,000 ש”ח או עם תוספות נוספות בודדות ברמת הגימור הנבחנת Luxury במחיר של 300,000 ש”ח. נכון, זה לא מעט כסף, בטח עבור רכב מיצרן סיני. יחד עם זאת, מקבלים פה המון רכב לשקל.
מבלי להיות במשרדי ההנהלה של היצרניות האירופאיות, ה-WEY עושה להן לא מעט כאב ראש, ואני מוכן להמר שאיזה יורגן שבחן את ה-Coffee 01 אמר “חבר’ה, אכלנו אותה!”. נכון, ייקח זמן עד שבעלי מרצדס או ב.מ.וו ישקלו לקנות רכב פרימיום מיצרן סיני עלום שם. יחד עם זאת, אם היצרניות הוותיקות והיוקרתיות לא יעשו “חישוב מסלול מחדש”, לתגי המחיר שלהן, או לשיטת הסלמי לאבזור הבטיחות והיוקרה, עד כמה שזה ישמע מופרך, הן ימצאו את עצמן בתחתית טבלת המכירות, כשהסיניות מובילות בראש הטבלה, תוך לגימת כוס קפה (אולי מפה מגיע השם?). זה הזמן של כל המותגים השבעים לחזור לשולחן השרטוטים. ברוכה הבאה Coffee 01. חתיכת כניסה מרשימה.
