מרצדס E400
צלם: יוסי גוזלן
לפני בית עם גינה ובריכה. חלום בשבילי זה הזכות שיום אחד הרבה לפני הפנסיה תהיה לי מכונית ספורטיבית או מפוארת משלי. בלי למשכן את הבית או לתרום כליה, או לעשות עסקת ליסינג גרועה עם מיליון תשלומים וריביות, אוכל לשים חבילה של מזומנים על השולחן של נציג המכירות ולהגיד לו בלי יותר מדי דיבורים והקדמות, “באתי לקנות אודי A5 קופה או ג’יפ של JEEP”. גם בפחות אסתפק. היום ובמצב הקיים של העובר ושב שלי (ובעיקר אם אמשיך לשחק עם מכוניות במקום לעבוד באמת), אודי A1 זה החלום הכי מוחשי שאני אוכל להגשים, וגם אז, מדי שנה אני אקלל את הרגע שחשבתי להשקיע 140 אלף שקל על מניה כזו גרועה.
כלומר, הרכב אחלה, זו ירידת הערך שמכאיבה.
מכירים את זה שאתם מסתכלים על מפרט טכני וקולטים שרוב האבזור לא קיים בדגם? אז זה בדיוק ההפך בE400 לעומת הE250, E200 וE300. כל מה שעולה בדמיון שלכם וגם מה שעוד מעט אפרט מותקן ברכב. וכל הנתונים היבשים הם כאין וכאפס לעומת הרטיבות שבחוויה האמיתית.
ללא ספק, המרצדס E400 הגיע אלי כרעם ביום בהיר אחרי חודשיים של מכוניות מיני/סופר מיני ומשפחתיות. כיאה למכונית בליגה אחרת הייתי בהיי והיה לי קשה מאד להוריד ממנו את הידיים במשך יומיים. גם לישון לא היה קל, לחנות רכב כזה בדרום-מרכז תל אביב זה לחיות עם חשש מפגיעות עקב חניות, או שריטות של חוליגנים שכואב להם. אז חניתי את הרכב מול מסעדה שפתוחה 24 שעות והיא שימשה לי שומר ראש מצוין.
לחתן שלנו יש מנוע V6 (שישה צילינדרים), 3000 סמ”ק, 333 כוחות סוס, ומומנט מרבי של 48.9 קג”מ החל מ1400 ל-4000 סל”ד. התאוצה שלו מ0 ל100 במפרט היא 5.3 שניות, אני וגוזלן מדדנו 6.3 שניות. משקלו הוא 1.785 טון, אורכו 4,868 מטר ורוחב הצמיגים הקדמיים והאחוריים שלו הוא 245 מ”מ.
כמו בכל סדרה E ההנעה היא אחורית, ותיבת הילוכים G-TRONIC עם שבעה הילוכים שתעזור לכם לטפס במעלה הקמ”ש בצורה חלקה וחסכונית (המנוע לא התאמץ גם כשממש ניסיתי, והטורים נשארו נמוכים). העברת הילוכים מתבצעת בעזרת ידית הילוכים מימין להגה, משיכה למעלה לרוורס (R), משיכה מטה לדרייב (D), ולחיצה על קצה הידית לPARKING, אך כדי להעמיד את הרכב בצורה בטיחותית, אל תסתפקו בכפתור הפארקינג ולחצו עם רגל שמאל על המעצור הרגלי.
יש לכם שתי אפשרויות – נהיגה ספורטיבית או נהיגה “אקונומית” חסכונית יותר וגם מערכת סטארט אנד סטופ שמכבה את המנוע בעצירות (מערכת שלא יכולתי לסבול במכוניות משפחתיות, אבל עם תגובה והצתה מהירה זה אפשרי ומתבקש אפילו).
רוחב השלדה והצמיגים, העובדה שהרכב קרוב לאספלט ובכלל הטוטאל לוק שלו, כל אלה יוצרים התרגשות וחוויה עוד לפני שלחצתי על כפתור ההתנעה. בנסיעה שקט מאד בתא הנהג, והקמ”ש הגבוה לא מורגש בפנים. עכשיו יש מקום רק לצלילים שבוקעים מהמנוע והם מגרים את כל הבלוטות האפשריות במוח.
מתל אביב לירושלים יש כבישים נהדרים, ולכן נהניתי מנסיעה חלקה ושפע כוח מתפרץ. בהמשך, בכבישים פחות מוצלחים המתלים הנוקשים (שמאפיינים כלי רכב ספורטיביים, לטובת אחיזה ויציבות) פחות סופגים את תוואי הדרך.
החיסרון הראשון הורגש כשלחצתי את דוושת הדלק לתחתית. אז חשתי השהייה קלה בזינוק בשל הבקרות למניעת החלקה. הE400 הוא סוג של רובוט, גם אם תנסו לסחוט ממנו את מרב הביצועים הוא מתוכנת להישאר מאופק ומבוקר, ממש המבוגר האחראי בנהיגה. דקה אחרי, הדרך החלה להתעקל עד לעיקול דיי חד, נהגתי בקמ”ש בינעירוני ומעלה, והרגשתי שהרכב לא אוחז בצורה אופטימלית כמצופה לרכב מאסיבי ויוקרתי כזה. רגל ימין שלי אף ריחפה מעט מעלה כאינסטינקט לשמור על יציבות. אז הבנתי שהאנייה הזו משייטת מצוין, נוהמת ודוהרת קדימה ללא רבב, אבל רכב ספורטיבי היא לא.
מערכות בטיחות
מלבד מערכות עזר בלימה, 9 כריות אוויר, חגורות בטיחות מתכווננות, מערכת שמירת מרחק ותוצאות מבחני ריסוק מצוינות. הרשו לי לקצר לכם, כי אין מספיק מקום בפוסט הזה לכל האבזור והמערכות המתקדמות, ולספר על שלוש מערכות שלא יכולתי להתעלם מהן:
1. בקרת “נקודות מתות” – אין לי דרך אחרת לתרגם זאת. בשתי מראות הצד יש חיישנים שיאותתו לכם אם יש מכונית קרובה לצידכם ואתם בדיוק החלטתם לפנות. היו מוכנים לצפצופים.
2. מערכת שתמנע מכם לרדת לשוליים – כל פעם שתעזו לגעת בשול, הE400 המקסימה תאט את המהירות תציג סימני זהירות בלוח המחוונים ותשמיע מספר דפיקות בס שלא יהיה לכם ספק שהייתם ילדים רעים.
3. עוד מערכת שלא באה לידי ביטוי בנסיעת מבחן, כי הייתי ערנית כמו שד, היא מערכת שמתריעה על עייפות הנהג – אם לא מורגשת תנועה או תזוזת נהג במשך זמן מה, בוודאי תשמעו צפצוף חזק מספיק שיזכיר לכם להראות סימני חיים ולחזור ולשים לב לדרך.
מערכת השיוט היא מערכת לא פחות מדהימה, שלא לומר – הזויה. ברגע שמפעילים אותה היא מתבייתת על המכונית שלפניכם ומחקה את הנהיגה של הנהג/ת שלפניכם, אם בתזוזות ימינה ושמאלה, או בהאטה והגברת קצב הנסיעה. לא ברור לי עדיין איך אפשר לשחרר את הידיים לגמרי מההגה ולתת לרכב להשתלט לך על הנסיעה בצורה כזו (לראות את ההגה זז לבד, נו.. באמת).
הרפיתי, והרמתי ידיים לשניות ארוכות, התפעלתי ואז הגיע קטע כביש סדוק ושבור ומשך את ההגה ימינה. כאן כבר התערבתי, ולחצתי על דוושת הברקס לנטרול השיוט. מערכות כאלה תפעילו באוטובאן הגרמני (הכביש המהיר בגרמניה), או בכביש 6, פחות בכבישי המרכז והשרון.
מול המתחרות, אאודי A6 וBMW סדרה 5, המרצדס E400 מקבלת בשבילי מקום של כבוד באמצע, כי אאודי ממיסים אותי בכל אחד מהדגמים שלהם (חוץ מה-A3). והמראה החיצוני של BMW תמיד נראה לי קיצוני מדי או ערסי, אבל עדיין מרושע ויפה. חייבים לציין שמאז שמרצדס נפטרו מהפנסים העגולים, מדגם לדגם המכוניות נראות חדות ומושכות את העין יותר.
למי כן:
1. למשפחות אמידות, כן, למשפחות, המחפשות רכב סלוני, גדול ומפנק. לנוסעים מאחור מצפה נסיעה כיפית ונוחה אפילו יותר מהנוסעים מקדימה.
2. לאנשים ששומעים סכומים של 400-500 אלף ש”ח ולא מתחילים להתגרד.
3. נהגים בוגרים/מבוגרים שמדי פעם בא להם להזרים אדרנלין בגוף, ללחוץ על דוושת הגז, להאזין לנהימות חייתיות ולהרגיש 333 כוחות סוס ברמ”ח איברם.
למי לא:
למי שמצפה לביצועים ותסלחו לי “פתיחות” נוסח “מהיר ועצבני”. ולמי שאין חניה פרטית, ברצינות.
מרצדס E400 – 476,900 ש”ח
מרצדס E CLASS החל מ389,900 ש”ח
צריכת דלק: 7.2 קילומטר לליטר (13.8 ליטר ל100 ק”מ).
זיהום אוויר: 14
חסרה לי רק התמונה שלך בתא המטען:)
זה תא מטען פסיכי, יכולתי לעשות חצי גלגול בפנים. 🙂
חג שמח מותק