סוזוקי ג’ימני – מבחן דרכים

מבחן דרכים לרכב מיוחד, מכונית שהיא בעצם קטגוריה. רכב פנאי קליל שהוא בעצם מכונת עבירות פסיכית, סוזוקי ג’ימני, טוב שחזרת…

סוזוקי ג’ימני, מלכים, והארי המזוהם

נדירים הרכבים שמהווים קטגוריה בפני עצמה. כאלו שאין להם מתחרים, רכבים מיוחדים שאמנם רחוקים מלהיות מושלמים, אבל במסגרת המגבלות שהציבו לעצמם אין להם תחליף. סוזוקי ג’ימני, הוא אחד כזה, זן נדיר של מכוניות שנותן לך 2 אפשרויות בלבד, או להתאהב או לשנוא, אין באמצע.

מלך הקטגוריה, בקטגוריה שהמציא לעצמו, חוזר ארצה מתוח פנים, חמוש במערכות בטיחות מודרניות וכושר גופני מצטיין. יצאתי לטיול שטח עם בוחן מיוחד, שגם לו אין תחליף – אומר את האמת בפרצוף, וגם אם היא לא מחמיאה. אז ארזנו פק”ל קפה, מיץ פטל ובמבה נוגט ויצאנו ליערות נחל עירון ואל האינסוף, אסף ואבא יוצאים לטיול.

מעט מיושנת, ולא הכי יפה בכביש, אבל למי אכפת? כל נסיעה היא חוויה

סוזוקי ג’ימני לא השתנתה, מאז 1999, כשהחליפה את הסמוראי המזדקן. וכבר אז כבשה את לב ה”ג’ימנאים”, כפי שהם קוראים לעצמם היום. אפילו סלוגן נחמד הם אימצו לעצמם “you can go fast, I can go anywhere”, ואין משפט יותר מדויק מזה.

אז מה קיבלנו כאן?

למבחן קיבלנו את גרסת ה-CITY האוטומטית, שבסופו של יום הפתיעה לטובה עם צריכת דלק של 12 ק”מ לליטר.

ישנן 3 גרסאות דגם לג’ימני החדשה-ישנה:
הראשונה, ידנית, שמציעה חוץ מחוויית שטח מאתגרת יותר, גם צריכת דלק עדיפה, 14 ק”מ לליטר ע”פ סוזוקי.
השנייה הנקראת CITY, מציעה תיבת הילוכים אוטומטית פלנטארית בעלת 4 מהירויות והילוך כוח, וגריל בצבע כרום.
והשלישית הנקראת SAFARI, ומגיעה עם גלגלי שטח אגרסיביים יותר, מיגון תחתון, תיבת הילוכים אוטומטית עם הילוך כוח. וכמו שכבר הכרנו את הג’ימנאים, גרסה זו היא גם פלטפורמה לשדרוג אינסופי של הג’יפון הייחודי.

ב-2010 הופסק שיווקה בארץ הקודש. עניין בירוקרטי של תקינה – ג’ימני הגיעה ללא מערכת בקרת יציבות וסייען בלימה אלקטרוני, ולכן לא קיבלה אישור לעלות על כבישי ישראל. ב-2015 הדגם המחודש זכה לעדכון מערכות הבטיחות הרלוונטיות ומתיחת פנים מינימלית, המסתכמת בגריל מוכסף וציפויי ניקל עדינים.

עדכון מערכות הבטיחות כלל בקרת יציבות חדשה מסוג ESP TPMS מערכת ניטור לחץ אוויר בצמיגים, וסייען בלימה אלקטרוני במצבי חירום מסוג EBA. כל השאר? נשאר בדיוק אותו דבר משנת 2001, אפילו יש אנטנה שמתקפלת ידנית. הצהרת רטרו שיקית או עלבון לעלות תועלת? אתם תחליטו, בכל מקרה, This is Sparta!!!

על מלך הקטגוריה ומלך ספרטה…

האגדה מספרת שכשהיו מבקשים מהספרטנים תגבורת צבאית, המלך הספרטני היה שולח לוחם אחד, כזה שגדל בשיטת החינוך האגוגית, חינוך לדבר אחד בלבד, ריסוק האויב. הספרטנים, כך סופר, לא היו אנשי רוח או תרבות, הם הצטיינו בדבר אחד בלבד, כי מבחינתם כל השאר לא רלוונטי.

סוזוקי ג’ימני אינו חף מהתפשרויות, הוא מיושן, מגיע עירום מטכנולוגיה מודרנית, עם פלסטיקים מיושנים ומינימום פרקטיות ליום יום. הנסיעה בכביש יכולה להיות סבירה עד מהירות של 100 קמ”ש, כשמעל מהירות זו, רוחות צד נכנסות לתא הנוסעים וגם משפיעות על יציבות הרכב. מבחינה בטיחותית ג’ימני נשאר בשנות ה-2000, עם זוג כריות אוויר, עיגוני ISOFIX מאחור לזוג הילדים, ומצלמה אחורית המגיעה עם מערכת המולטימדיה פלוס 4 רמקולים בלבד. אם יש לכם אפשרות לשדרג אותם, זה כדאי.

יש לו אופי ייחודי לג’ימיני. הוא מביא איתו בדיוק מה שצריך כשאתה יורד מהכביש הסלול לשטח, ושם, הוא זורח באור גדול ומשאיר אבק גם לגדולים וחזקים ממנו.

סוזוקי ג’ימיני מולך לבד בקטגוריה המיוחדת שלו – רכב קטנטן, זול לרכישה ואחזקה ונותן לפעמים מה שגדולים יוקרתיים ויקרים ממנו בהרבה, לא יצליחו בחיים. ואת זה הוא עושה עם מנוע 1.3 ליטר אטמוספרי המפיק 85 כ”ס ב-6,000 סל”ד ו-11.2 קג”מ ב-4,100 סל”ד. 

רכב פנאי קטן, עם תת משקל של 1,105 ק”ג, מרווח גחון של 190 מ”מ זוויות גישה ונטישה של 34 מעלות ו-46 מעלות בהתאמה, מעלות את הג’ימני גבוה על הדיונה, ההר או המצוק העומד בפני הספרטני הקטלני. זרוק אותו בתוך הגבולות ההגיוניים של מכונת שטח מכאנית טהורה ותקבל כושר שיא ויכולות טיפוס מדהימות, ואם לא הצלחת בפעם הראשונה, הילוך כוח ונעילות דיפרנציאל מכאניות יעשו את העבודה. וכשהירי נגמר, סוזוקי ג’ימני נשאר לעמוד עם קנה מעשן…

עצירה לבמבה ופטל, נכון, לא בריא, אבל לא קורה הרבה, במיוחד שאימא שלו בסביבה.
– אז מה אתה אומר אדון אסף?
– אוטו כיף, הוא עושה פעלולים ועולה על כל האבנים.
– כן הוא בהחלט מציג כושר עבירות גבוה, ובמהירויות נמוכות יחסית הוא סביר על הכביש, על הפעלולים אני חולק עליך.
– מה זה חולק?
– לא מסכים, יאללה סיים את הבמבה.

מערכת ה-ESP לא מטיבה לאופי השובב והמוכר של הג’ימני, הסמוראי והגרנד ויטארה של פעם. הנעה אחורית חפה מבקרות, יכולות טיפוס עיקשות ובעצם כל מה שהפך את מכונות השטח של סוזוקי, למה שהיו. אמנם המערכת היא זו שנתנה תוקף ואישור לשיווק הג’ימני חזרה בישראל, אך אין דבר שאני רוצה לבטל יותר מהבקרה המיותרת הזו. כן, בטיחות וזה, אבל ג’ימנאי אמיתי יודע לא להגיע למצבי חירום שמצדיקים את התערבות בקרת המשיכה, פשוט בגלל שאין צורך להגיע למהירויות שמצדיקות את פעולת המערכת.

הקידמה ממסמסת את מה שהיה טוב, גברי, חצוף ולא מתנצל בדפי ההיסטוריה. ג’ון ווין כבר לא יחזור, הארי המזוהם היה עומד למשפט, הספרטנים נעלמו עם קום האימפריה הרומאית וגם הכיף שהיה אז במכונות המיוחדות של סוזוקי נמוג לאט לאט.

על רטרו, הצטיינות, פשרות ומכונית שהיא בעצם קטגוריה…

אז איך נסכם רכב כזה?

למה להשוות אותו? אין לו מתחרים. אולי בחו”ל, הפנדה עם ההנעה הכפולה. כאן בארץ, ישנה קטגוריה מיוחדת, קטגורית הג’ימני, והוא המלך היחיד.

בטיול עבירות קטן שהתארגן לו, הג’ימני זרח, עבר את כל מה שהגדולים עשו, ואיפה שהם גירדו את הקרטר, האיילה הקטנה קיפצה בין הסלעים בדילוגים של לוחם בגבעתי.

את טיול השטח סיכמנו כהצלחה כבירה לג’ימני. את הקריטריונים הנוספים, כמו נוחות נסיעה, כוח זמין, פרקטיות, טכנולוגיה, זה גדול על הג’ימני. כמו שכתבתי, את הספרטנים לא עניין שום דבר מאשר רוח לחימה, לא תרבות ולא קבלת השונה ובטח לא תקינות פוליטית. כך גם הג’ימני, הוא לא מתנצל על מה שהוא, ובדיוק בגלל זה אנחנו אוהבים אותו.

סוזוקי ג’ימני GLS ידני 1,328 סמ”ק 104,990 ₪
סוזוקי ג’ימני GLX אוטומט 1,328 סמ”ק 118,990 ₪