אופל גרנדלנד – סקירה על גרסאות 1.2 ל’ בנזין ו-1.5 דיזל

אופל גרנדלנד X – מבחן דרכים לגרסת מנוע 1.2 ל’ טורבו בנזין וסקירה על גרסת המנוע בנפח 1.5 ליטר טורבו דיזל

בהמשך לרכישה של מותג אופל על ידי הקונצרן הצרפתי PSA, ממשיכה אופל לספוג עוד ועוד מכלולים משותפים מהאחיות החורגות פיג’ו וסיטרואן. הגרנדלנד זכה לחטיבות כח זהות לאלו שמופיעות בפיג’ו 3008, הכוללות מנוע טורבו דיזל בנפח 1.5 ליטר וטורבו בנזין בנפח 1.2 ליטר המשודכים לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית בעלת שמונה הילוכים מבית אייסין. יצאנו לבדוק האם השידוך הזה עשה טוב למותג בעל השורשים הגרמניים.

אופל גרנדלנד הושק בשנת 2017 ומבוסס על הרצפה המשמשת את הפיג’ו 3008 (EMP2). שיתוף הפעולה אינו מקרי – קונצרן PSA, הבעלים של פיג’ו, סיטרואן ו-DS, רכש בחודש אוגוסט 2017 את אופל מידי ג’נרל מוטורס והטביע את חותמו על דגמי אופל. 

הדגם אותו בחנו זכה לרמת האבזור הגבוהה יותר הנקראת Innovation. מבחינה חיצונית, גרסה זו נבדלת מגרסת הבסיס בעיקר בתוספת גג זכוכית פנורמי, בקורות A ו-B שחורות ובגלגלי 18″ בעיצוב שונה. באופן כללי הגרנדלנד הוא רכב נאה מאד לטעמנו (במיוחד חלקו האחורי), אך עיצובו אינו ייחודי או פורץ דרך בעולם מרובה רכבי פנאי.

קו העיצוב החיצוני ממשיך גם אל תוך תא הנוסעים – נאה אך לא ייחודי במיוחד. אהבנו את דיפוני הדלתות המתחברים באופן הרמוני לקונסולה המרכזית. לוח המחוונים הינו מכאני ובמרכז הקונסולה שוכן מסך מגע בגודל 8″ (תוספת של 1″ בהשוואה לגרסת הבסיס). תחת המסך נמצאת מערכת השליטה הנוחה על בקרת האקלים המפוצלת. 

באופן כללי חומרי הפנים איכותיים, עם פלסטיקה רכה בכל האזורים הגבוהים מגובה הברכיים ואיכות הגימור טובה. לעומתם, פחות התרשמנו מאיכות ההרכבה שכללה רעשי פלסטיקה קלים מאזור הידית הפנימית בדלת הנהג והנוסע כאשר אחזנו בה לטובת סגירת הדלת. מעבר לכך לא נרשמו בעיות נוספות בתחום זה. המושבים, בגרסה המאובזרת, כוללים שילוב בד וויניל (דמוי עור) להשלמת המראה היוקרתי.

זוג המושבים הקדמיים שטוחים יחסית, אך בגרסה המאובזרת, מושב הנהג כולל שתי תוספות מבורכות המשדרגות באופן משמעותי את נוחות הנסיעה – כיוון חשמלי לגב התחתון ואפשרות להארכת בסיס המושב. בין זוג המושבים הקדמיים נמצאת משענת יד אשר נעה קדימה ואחורה ומתחתיה תא אחסון הכולל אפשרות לטעינה אלחוטית לטלפון הסלולארי. 

מאחור מצאנו מרווח ראש וברכיים מספק. נוסע שלישי ייהנה מרצפה שטוחה, כיאה לאופנת הג’יפונים בעלי ההנעה הקדמית, אך מיקום בעייתי במקצת של הקונסולה המרכזית (הכוללת מיזוג, שקע USB ושקע 12V), יחייב אותו לפשק את רגליו ולחלוק את מקום כפות הרגליים שלו יחד עם הנוסעים שלצידו. אם אתם מובילים מגלשי סקי כל שני וחמישי (או פעם בשנה לחרמון ונשבעים בכל פעם מחדש שזו השנה האחרונה שתעשו זאת), תשמחו לגלות כי משענת היד שבמרכז המושב האחורי חושפת פתח לתא המטען לטובת שינוע נוח שלהם. הגג הפנוראמי הענק תורם גם הוא לתחושת הגודל הפנימי. לחובתו נספר כי הכיסוי הפנימי שלו עשוי מבד דק אשר גורם לאור השמש לחדור לתוך תא הנוסעים גם כאשר הוא סגור. תא המטען גדול ורחב – הוא כולל נקודות עיגון ומכיל 514 ליטרים מכובדים למדי. 

מנוע הבנזין בנפח 1.2 ליטר טורבו המספק 130 כוחות סוס, בשילוב התיבה האוטומטית (פלנטרית) מוכרים לנו מהפיג’ו 3008. המנוע שקט ולכל מי שנרתע ממנועי שלושה צילינדרים – נוכל לספר שהוא עובד באופן חלק. לנהגים שגומעים קילומטרים רבים בשנה, מוצעת גם גרסת דיזל. גרסאות לוגמות דיזל, מעולם לא התקבלו באהדה רבה מידי בשוק הישראלי, למרות צריכת הדלק העדיפה ביחס למנועי הבנזין. סטיגמות מהעבר בנוגע לרעידות בתא הנוסעים ורעש מנוע ש”מטרטר כמו טרקטור” הן הגורם העיקרי לכך.

“על הדרך” בחנו גם את גרסה זו ונוכל לספר לכם שלחיצה קלה על כפתור ההתנעה ניפצה את הסטיגמות ברגע, רעש המנוע כמעט ואינו חודר לתא הנוסעים, רעידות משמעותיות לא הורגשו וגם מערכת הסטארט-סטופ פעלה באופן חלק. בהאצה, כאשר מחוג הסל”ד מגיע ל-3,000 סל”ד וצפונה, שאון המנוע נוכח אך מנוע דיזל כמעט ואינו מגיע למחוזות הללו בנסיעה מנהלתית. 120 קמ”ש אגב, יניחו את מחט הסל”ד על כ-2,000 סיבובים לדקה בלבד ובידוד רעשי הכביש והרוח המצויין של הגרנדלנד יאפשר לקיים שיחה בנינוחות גם במהירויות אלו. גם כאשר לחצנו עוד על הדוושה הימנית, הצלחנו לנהל שיחה שקטה גם במהירויות שהשתיקה יפה להן, או בקיצור – בידוד הרעשים באופל מצוין.

הספקו של מנוע הדיזל זהה להספקו של מנוע הבנזין – 130 כוחות סוס. אלו מגיעים ב-5,500 סל”ד במנוע הבנזין וב-3,750 סל”ד במנוע הדיזל. המומנט, אשר שיאו מגיע ב-1,750 סל”ד בשני המנועים, גבוה משמעותית במנוע הדיזל – 30.6 קג”מ מול 23.4 קג”מ בבנזין. רצועת הכח הצרה יותר בכ-50% במנוע הדיזל, ואיטיות הטיפוס שלו במעלה הסל”ד לעומת מנוע הבנזין, מתורגמים למיאוץ ארוך יותר בכ-2 שניות ל-100 קמ”ש. 12.3 שניות בגרסת הדיזל לעומת 10.4 שניות בגרסת הבנזין. למרות הכל, החיים כידוע, הם לא אפס למאה. מנוע הדיזל מושך באופן מספק, בעיקר בזכות המומנט הנדיב, את רכב הפנאי של אופל גם כאשר נדרשנו לבצע עקיפות בעליות מתונות.

תיבת ההילוכים החדשה מבית אייסין, הכוללת 8 יחסי העברה, טובה למדי. העברות ההילוכים חלקות ונעימות, ועם שלל יחסי ההעברה, תמיד מצאנו עצמנו ברצועת הכח כאשר הזדקקנו לה. התיבה הינה תיבה פלנטרית, איטית יותר מהתיבות הדו מצמדיות שכובשות אט אט את השוק, אך לזכותן של התיבות הפלנטריות נאמר כי תיבות אלו הוכיחו עצמן מבחינת אמינותן. ההילוכים ניתנים להעברה באופן ידני באמצעות בורר ההילוכים, אך בלטו בחסרונם מצב “ספורט” ומשוטי העברת הילוכים מאחורי ההגה. 

נוחות הנסיעה, באופן סימבולי, נמצאת בין הצד הרך של מיטב התוצרת הצרפתית לבין הצד הנוקשה ו”הספורטיבי” של קונצרן פולקסוואגן. פשרה לא רעה לטעמנו. בעיר, נוחות הנסיעה סבירה והיא משתפרת כאשר יוצאים לכביש המהיר. ההיגוי והאחיזה טובים גם הם. צריכת הדלק המשולבת במבחן שלנו עמדה על כ-12 ק”מ לליטר בגרסת הבנזין. רוכשי גרסת הדיזל יגמעו כ-4 ק”מ נוספים לכל ליטר לעומת מנוע הבנזין. עוד נציין, במידה והיה לכם ספק, כי הגרנדלנד, למרות שמו, אינו מיועד לשטח קשה. כמו מרבית ה”ג’יפונים” הוא מצויד בהנעה קדמית בלבד אשר בשילוב עם עבירות טובה, מספקים יכולת גבוהה בצליחת שבילי עפר, אך לא הרבה מעבר לכך.

מילה על בטיחות – הגרנדלנד מצויד במערכת Opel Eye הכוללת שלל מערכות בטיחותיות מקוריות וביניהן בקרת שיוט אדפטיבית, מערכת התראה מפני עייפות, תיקון סטיה מנתיב, התראה על שטח מת במראות, בלימה אוטונומית, חיישני חניה קדמיים ואחוריים ואפילו יכולת לבצע חניה באופן עצמוני. מפרט עשיר מאד. חסרו לנו ברמת המחיר הזו פנסי לד להשלמת חבילת הבטיחות הכוללת.

לסיכום – 

הגרנדלנד מספק נוחות נסיעה טובה ושקטה, מערכות בטיחות מתקדמות ומרווח פנימי מצויין. עם 130 כוחות סוס, לא מדובר ברכב חורך אספלט (או שביל, במקרה של רכבי פנאי), אך מנועי הבנזין והדיזל מספקים את הסחורה לנהג הממוצע בעיר וגם מחוצה לה. כאשר משקללים את מחירו ההתחלתי העומד על 139,990 ש”ח – מחיר תחרותי למדי ביחס לרכבי פנאי בגודלו (גם מבחוץ וגם מבית), כל שנותר לעשות הוא להתלבט אם לרכוש את גרסת הבנזין או הדיזל.