אנשים ומכוניות: הפרויקט של עדין טופילד - שיפוץ מאזדה 323F

שיפוץ עדין: לעדין טופילד אין רק שם מיוחד, יש לה גם תחביב לא שגרתי. ראיון עם בחורה ששיפצה רכב במו ידיה תוך כדי שלמדה תואר שני בחקר סרטן

רגע לפני שנדבר על מכוניות, בואי נדבר רגע על השם שלך. עדין?

“השם עדין מגיע מעדינות, אמא שלי אהבה את איך שזה נשמע. האם אני באמת עדינה? בעיני המתבונן, אני חושבת שלפעמים אני כן ולפעמים לא”.

אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו, מה את עושה כשאת לא משפצת מכוניות?

“בעבודה “האמיתית” שלי אני חוקרת סרטן מוח. ביולוגיה ומחקר זו האהבה הראשונה, אז יש לי תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני בחקר סרטן מסוג “גליובלסטומה” (אם בחיים לא שמעתם את המונח הזה – החיים שלכם טובים)”.

וואו, מה לזה ולמכוניות?

“תמיד חשבתי שמכוניות זה מגניב ויפה, אני לא זוכרת באיזה גיל נכנס לי הג’וק הזה. גדלתי בבית עם שלושה אחים ותמיד אהבתי צעצועי Hot Wheels שהיו לנו בבית כילדים. אני זוכרת שלברבי שלי היה ג’יפ. מתישהו בחטיבת ביניים, בהיותי כבר אז גיקית של סרטים וסדרות, נחשפתי לסדרה “טופ גיר” דרך אבא שלי ונשאבתי עוד יותר עמוק לתוך העולם המופלא של רכבים. עם כל פרק למדתי יותר על היופי והאלגנטיות של רכבי יוקרה, הכיפיות הברוטלית של Muscle Cars והאופי הקסום ואף משעשע של רכב ישן. אני חושבת שאני חייבת את רוב האהדה שלי לתחום לשלושת המוסקיטרים (הפרזנטורים המקוריים של Top Gear UK), ואת הלוגו של טופ גיר הנצחתי בקעקוע שלי. גיקית, כבר אמרתי?”.

“אחרי כמה שנים יפות של חשיפה לתחום המוטורי דרך המסך בלבד, בשעה טובה הוצאתי רשיון נהיגה וגיליתי שהחיבור שלי לרכבים לא מתחיל ונגמר בעיניים. אני אוהבת מאוד לנהוג, לשמוע את רעש המנוע, להעביר את ההילוכים… מיותר לציין שאני הייתי הנהגת התורנית של החבורה.

כשקניתי את הרכב הראשון שלי, היה לי מאוד חשוב להבין מה עושים במוסך כשאני לוקחת את הרכב לטיפול, גם כי בזמנו הייתי סטודנטית תפרנית, אבל גם סקרנה אותי ההתעסקות. אחרי שעייפתי את המכונאים עם השאלות שלי, הבנתי שלא כך אלמד, והצטרפתי לקבוצת פייסבוק וערוצי יוטיוב שמלמדים מכונאות רכב DIY. התלהבתי מאוד אבל גם בו זמנית התחילו לעקצץ לי הידיים, הרגשתי שאני רוצה משהו מעבר להחלפת פילטרים”.

במשפחה שלי דוגלים בטיפוח תחומי עניין. משהו מעניין אותך? תחקור אותו. בעיני מבורך, אם כי אני לא חושבת שהמשפחה הבינה כמה רחוק אפשר לקחת את האימרה האופטימית הזו עד שהבאתי להם גרוטאה ירוקה לחצר.

אז בואי נדבר על הגרוטאה הירוקה. למה דווקא מאזדה 323F?

“ברגע שהחלטתי שאני רוצה לנסות ללמוד לשפץ החשיבה שלי הייתה די אסטרטגית. ידעתי שאצטרך משהו זול, ישן מספיק על מנת שהמכונאות תהיה פשוטה וקלה ללמידה, אך עם כל זה הייתי צריכה משהו אמין, רכב שאפשר לסמוך עליו, רכב סלחן לטעויות של מתחילים. בשלב הזה מי שקורא ומבין דבר או שניים ברכבים יודע שמה שאני צריכה זה רכב יפני של שנות ה-90”.

“המאזדה 323F קרצה לי (תרתי משמע, בגלל הפנסים הנפתחים) כי בנוסף להיותה כל מה שציינתי קודם, הייתה לה צורה שונה, היא הביאה משהו ייחודי יותר לשולחן גם בזמנו ובטח היום. כל מי שהתייעצתי איתו על הרכב הזה נתקף במבט נוסטלגי וחיוך רחב על הפנים, מה שרמז לי שלמרות שהרכב הזה לא היה בעל ביצועים מרשימים בלשון המעטה, משהו בו קסם לאנשים, ולכן לא תהיה לי בעיה גם למכור אותו במידה וארצה”.

“חמושה בידע הזה (ולצערי לא בשום ידע בקנית רכב ישן) נסעתי בסגר השני של הקורונה לראות מאזדה בצפון שהחזיק בה בחור מבוגר. כשהגעתי קיבל את פני רכב במצב מזוויע קוסמטית, עם אלתורי חשמל ממיטב המוחות של שנות התשעים, אבל נסע כמו חמור עקשן. השאר היסטוריה…”.

היו נקודות משבר בשיפוץ? איך התגברת עליהם?

“כשרק קניתי את הרכב לא ידעתי דבר וחצי דבר על הצעד הראשון, והיו מחשבות חרטה. אבל בזכות אנשים טובים וסבלנים שהכווינו אותי וגם הגיעו לעזור לי פיזית, הצלחתי להתאושש מהשוק ולהתחיל לצלול לעניינים. במהלך השיפוץ עצמו נאלצתי להתמודד עם מגוון מכשולים. חלקם היו קשורים לרכב, כמו קושי בהשגת חלקים וההתמודדות של שיפוץ רכב על שפת מדרכה ללא גישה לליפט וכלים חיוניים. חלק מהמכשולים היו קשורים לחיים, כמו העובדה שהייתי באמצע תואר שני אינטנסיבי שאילץ אותי לעבוד על הרכב רק בסופי שבוע מזדמנים”.

“את המכונאות לימדו אותי אנשים אדיבים במיוחד כמו מאור חננייב שהיה מגיע עד אלי מעפולה עם המאזדה 323F שלו, והקדיש שעות מזמנו לעזור לי ובזכותו השיפוץ המכאני היה כה יסודי. את השיפוץ הקוסמטי, שהיה אחד האתגרים הכי רציניים ברכב, ביצעתי לבד. אחרי שהסתיימה רוב העבודה לקחתי את הרכב למוסך כדי לטפל בדברים שמחייבים ליפט וכלים מיוחדים, וכדי לעשות בדיקות בטיחותיות לשיפוץ”.

משהו שעשית בתהליך השיפוץ ואת מתחרטת עליו?

“בהחלט עשיתי טעויות בדרך, אי אפשר שלא. לקחתי על עצמי את שיפוץ הדשבורד הסדוק וזו הייתה מטלה גדולה מידי. עבדתי עליו במשך חודשים רבים, השתמשתי במיטב החומרים בשוק והוא היה נראה מעולה בסוף, אבל כמה שבועות אחרי שהתקנתי אותו חזרה ברכב הסדקים חזרו, וזה בגלל עייפות החומרים בבסיסם. מה שהייתי צריכה לעשות בדיעבד זה לפרק את הדשבורד לגורמים וליצור מילוי וכיסוי חדשים, במקום לתקן מקומית את הסדקים הקיימים. מהטעויות לומדים”.

האם את ממליצה לאחרים שאוהבים מכוניות לעבור תהליך שיפוץ כזה?

“מי שאוהב לנהוג ברכבים יותר משאוהב להתעסק בהם, צריך לקחת בחשבון בשיפוץ שהרכב עומד בחניה רוב הזמן.

זה קשה בטירוף, יש רגעי משבר, יש רגעים שאתה לא רוצה להסתכל על הרכב יותר, אבל מי שמעקצצות לו הידיים כמוני, ממליצה לאגור אומץ (וקצת כסף) ולעשות את הצעד הזה. בסוף השיפוץ, כשקיבלתי את אגרת הרישוי עם המילים “רכב אספנות”, פרצתי בבכי. לא האמנתי איך התחלתי ולאן הגעתי”.

אומרים שהשיפוץ לעולם לא נגמר. מה הדבר הבא שצריך לעשות ברכב?

“זה כל כך נכון… משהו שלא ידעתי כשהתחלתי. הייתי רוצה להמשיך לעבוד על הקרבורטור, אני יודעת שאפשר להוציא ממנו ביצועים יותר טובים, רק צריך להבין אותו. מדובר בחלק מאתגר במיוחד כי כבר אין כמעט אנשים שמבינים ומתעסקים בקרבורטורים”.

האם תיכנסי לתהליך שיפוץ כזה שוב בעתיד?

“האמת שתוך כדי השיפוץ של המאזדה, שלקח כמה שנים, הצלחתי להתחיל ולסיים שיפוץ של פיג’ו 206XS. הרכב הקטן הזה זרק עלי כל אתגר ומכשול שקיים בספר (וגם כמה שהוא המציא). זו הייתה תקופה מתישה אבל גם מתגמלת מאוד. אני חושבת שאנוח קצת ואהנה מהתוצרים, ונראה מתי יעקצצו שוב הידיים”.

איזה רכב את חולמת לשפץ?

“יש לי פנטזיה לשפץ מיני מיינור\קופר ישנה”.

מה התגובות של החברים, משפחה, וכו’?

“כשרק קניתי את הרכב הייתה אווירה ייחודית של תמיכה משולבת עם הרמת גבה. החברים מאוד תומכים, מסתקרנים ושואלים שאלות. גם עם הזמן רכשתי חברים בתחום המוטורי וזה בכלל כיף כי יש עם מי לחלוק את החוויות.

עם המשפחה היו קצת עליות ומורדות, כי בכל זאת השתלטתי על חלק נכבד מהחצר והם נאלצו להתמודד עם בלאגן ורעש לתקופה משמעותית. אבל בסופו של יום אני חושבת שהם ידעו שאני מסוגלת יותר ממה שאני ידעתי, ולכן הרגשתי מחוזקת”.

טיפ למשפץ המתחיל?

“וואו…

קודם כל חשיבה כלכלית (טוב גם בלי קשר). לשבת על הוצאות והכנסות חודשיות, לראות שאתם מסוגלים לעמוד בזה ולרווח את ההוצאות אם צריך, גם אם זה אומר שהשיפוץ ייקח זמן. לשמור על בטיחות (חשוב!) ולהתעטף באנשים סבלנים שמבינים בשיפוץ ושמחים לסייע. לתייג/לתעד הכל! זו שיטת עבודה של ביולוגים. פירקתם חלק? תתעדו מאיפה הוא הגיע, אילו ברגים שייכים לו ובאילו כלים השתמשתם. חוסך הרבה זמן וטעויות”.

“ותהנו מהתוצרים”… 🙂