בעיות אספקה השבבים לרכב פוגעות בשוק הרכב מיד שנייה

תעשיית הרכב זקוקה לשבבים, ולהרבה מהם, בשל המערכות האלקטרוניות הרבות הקיימות ברכב המודרני. וכמו תעשיית הסלולר, והמחשבים, היא גם תלויה בהם מאד. בשנה האחרונה, ובעיקר בחודשים האחרונים, אנחנו מרגישים עד כמה חסרונם של המוליכים הקטנטנים הללו משפיע על כולנו

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין מעריב סופהשבוע
מאת: ענת דניאל

החוסר בשבבים התחיל עוד טרם הקורונה

בשנים כתיקונם, מדי שנה, ישנה גדילה וצמיחה במכירות רכב, ובשל כך, יצרניות רכב צריכות מראש להתכונן, להזמין ולרכוש כמות גדולה יותר של שבבים (צ’יפים), המגלמת את העלייה הזו בביקוש ובייצור. קרה, והתעשייה לא צפתה ולא עשתה את ההכנה הנדרשת, וכבר לפני תחילתה של המגפה והשלכותיה החמורות, התחיל בעצם החוסר.

בתחילת הקורונה, במחצית הראשונה של 2020, תעשיית הרכב רשמה ירידה ענקית בביקוש, אך לא להרבה זמן, ואת זה הרגשנו היטב בארץ, כאחת מהמדינות הבודדות שהצליחה להתאושש (לרגע קט) מהמשבר. היה סחרור של ממש, וקפיצה אדירה בהזמנות ורכישות רכב חדש. אנשים הוציאו כסף, ובחדווה, על רכב חדש, כסף שלא יצא על תרבות, על חופשות, או על שופינג, חודשים ארוכים. קפיצה לא אופיינית נרשמה גם בהזמנות רכבי יוקרה, הפתיעה גם את יבואני רכבי הפרימיום עצמם. חלומות שהיו במגרה של הישראלים שנים, ש”עכשיו”, הייתה הזדמנות פז להגשים אותם.

“פקקים מדומיינים” או שאולי לא? בכל כבישי הארץ, עם חזרת רוב השוק לעבודה במשרד, עם מספר גדול יותר של מכוניות חדשות שעלו לכבישים, ועוד סיבות הטמונות בטיב התחבורה הציבורית. הסחרור הזה שתיארתי, שהתרחש בחודשים האחרונים של 2020 לא תאם, גם הפעם, את תחזית המכירות העמומה של יצרני הרכב לאותה תקופה מבולבלת ולא יציבה. הם לא חזו את הקפיצה במכירות, ולא הגדילו משמעותית את הזמנות השבבים לייצור כלי הרכב הבאים. וגם אם היו חוזות את הנולד ומזמינות כמות מוליכים נאותה לטובת הייצור, לא היו מקבלות אותם בזמן. זו הייתה נקודה מפנה נוספת בה החוסרים העמיקו. את זה אנחנו יודעים היום, וחכמים בדיעבד.

חשוב להדגיש כי תעשיית הרכב עושה שימוש נרחב בסוגי שבבים. יש עשרות מערכות אלקטרוניות שקיימות ברכב, מחיישני לחץ דלק, מדי מהירות ועד מערכות מולטימדיה, מערכת הניווט, מערכות בטיחות, ועוד ועוד, בהן יש צורך בצ’יפים המיוחלים, אבל היא אינה התעשייה הגדולה ביותר או היחידה להשתמש בהמון המון שבבים. בתחילת הקורונה, בזמן שתעשיית הרכב קפאה על שמריה, ואנשים לא קנו מכוניות, הם כן רכשו מחשבים, שרתים ומוצרים דיגיטליים, בעקבות המעבר לעבודה מלאה מהבית. בזמן שתעשיית הרכב קיצצה באופן דרסטי את הזמנות השבבים, סקטורים אחרים עמדו בפני ביקושים מוגברים, ומשם החוסרים של כולם גדלו.

היעדר הביקוש למכוניות חדשות ב-2020 הביא להשבתת קווי ייצור, סגירת מפעלים, ושלח הביתה מיליוני עובדים ברחבי העולם, הרבה מהם לא חזרו לעבודתם עד היום. מדובר בהפסד של עשרות מליארדי דולרים, וכמות מוערכת של 2 מיליון מכוניות שלא ירדו לייצור בגלל בעיות אספקת השבבים ונספחים של הבעיה.

היום, עם זמן המתנה מוערך של ארבעה-חמישה חודשים לאספקת שבבים לכל יצרנית רכב שמבצעת הזמנה (זה לא רק עצם ייצור השבבים, יש גם בעיות עם אריזת השבבים, באופן הולם לשם אבטחתם בעת ההובלה). נראה שהמשבר הולך להפתר לאט לאט, עם מבט דואג ומצועף קדימה ל2023. ולא דיברנו על בעיית החוסרים בגומי בתעשיית הרכב. מכונית, גם הסטנדרטית ביותר, זקוקה לארבעה צמיגים.

נכון לעכשיו האיחוד האירופאי מצהירים כי הרבה כסף ייזרום פנימה לאירופה, לטובת האצת ייצור שבבים בתוך עמם. האיחוד צפוי לדרוש מיצרניות השבבים לכוון להכפלת יכולת הייצור להיקף של לפחות 20% מיכולת הייצור העולמית. ממשלת ארה”ב הצהירה שתזרים 52 מיליארד דולר במשך 5 השנים הבאות. הרבה כסף לטובת ייצור שבבים, ופיתרון בעיות האספקה. כל אחת מהן מדברת על טובתה האישית, ועל הכנסות גדולות שיישארו בגבולותיהן בדרך לפיתרון הבעיה.

בארץ יש מספר חברות המייצרות שבבים / מוליכים, חברות שיכולות לפרוח בענק בתקופה מאתגרת כמו זו ולמכור, כמו כל יצרנית בעולם, עד 15% יותר משוויים של המוליכים.

מה קורה בארץ?

כל ההקדמה הארוכה ומפורטת הזו מביאה אותנו לנקודת השפל שקיימת היום בשוק הרכב המקומי – בישראל, ולאו דווקא בשוק כלי הרכב החדשים. מתחילת 2021 יש בעיות אספקה של מכוניות חדשות לארץ, ללקוחות המזמינים רכב חדש. יש לקוחות שמצהירים שהמתינו או ממתינים ארבעה וחמישה חודשים, לדגמים פופולריים מאד, כמו ממותג סקודה (מי שירצה לרכוש סקודה אוקטביה יצטרך להמתין חודשים ארוכים, במקרה הפחות טוב, ייענה שאין צפי הגעה). גם הזמנת דגמים מסויימים ממותג טויוטה, יידרשו מכם להמתין פרק זמן ארוך מהרגיל (מטויוטה יאריס ועד ראב 4). אחרים שרצו לרכוש לעצמם דגמים יותר ייחודים, כמו כלי רכב ספורטיביים, או כלי רכב ברמות גימור או גרסאות ספציפיות, אין בכלל על מה לדבר.

זמני המתנה ארוכים, עד שלושה חודשים, היו מתרחשים לעיתים במחוזינו, גם טרם משבר הקורונה בעולם, אך זו הפעם הראשונה שיבואני הרכב בישראל נתקלו בקושי אמיתי לנקוב בתאריך יעד ברור להגעת משלוח כלי הרכב, וכביכול, מול הלקוח, אינם מצליחים לעמוד במילתם. צריך לזכור שהמשבר עדיין בשיאו, וכמו היצרנים, גם היבואנים נמצאים באפלה, כמעט כמו הלקוחות. המשבר קיים ומי שחוקר וקורא, מגלה לא מעט השפעות ולחצים גיאו – פוליטיים, שלוקחים חלק גדול בעניין משבר השבבים בעולם. לכל תעשייה יש לובי ואנשים חזקים מאחורייה, שמצליחים להזיז את אספקת השבבים לכיוונה או לקבל עדיפות בתור. בתוך המשבר הזה מעורבים הרבה אינטרסים מדיניים וכלכליים, מעבר למה שאפשר לשער.

הזוכים הגדולים – חברות ליסינג וייבוא מקביל

כולם מחכים. אין הרבה אנשים שזוכים לקבל את הרכב המיוחל שלהם באופן מיידי, וגם בתוך רשימות ההמתנה הללו, יש סוג של פרוטקצייה פנימית: לקוחות שזוכים לקבל עדיפות בקבלת הרכב החדש מהר יותר, על פני לקוחות שאינם “VIP”. זוהי אינה תופעה גורפת, זו תרבות, ומי שקרוב למישהו שמכיר מישהו בחברה, יכול מאד להיות שידאגו להכניס את ההזמנה שלו לראש רשימת ההמתנה, על פני אדם אחר. בטוחני שזהו קצה קצהו של הקרחון.

הלקוחות שברחו מסוכנות הרכב לשמע זמן ההמתנה הארוך לרכב חדש, פנו לחברות הליסינג, וחברות ה”אפס קילומטר” (רכב חדש שנמכר בהנחה גדולה, והלקוח נחשב היד השנייה), שמצידן מציעות מגוון דגמים שקיים במלאי, אך מגוון לא רחב של דגמים, וברמות גימור נמוכות בעיקר. מה שנקרא – מכירת עודפים. זה מה שנשאר להציע.

עוד מרוויחים, כך מסתבר, הם היבואנים המקבילים, יבואני הרכב הקטנים, שרק בעשור האחרון אושר להם לייבא דגמי רכב, מייבאים בשגרה כלי רכב ייחודיים, או זהים לאלה המגיעים בייבוא הראשי הרשמי בכמויות קטנות. ליבואני הרכב הקטנים מגוון לא גדול של מכוניות חדשות, אך מגוון קיים במלאי (אספקה מיידית). היתרון שלהם הוא בהצעת אלטרנטיבות מגוונות וייחודיות ללקוחות, כמו גרסאות מנוע מיוחדות, ורמות אבזור ייחודיות, שלעתים אין בייבוא הרשמי. וכל זאת, כפי שצויין, עם אפשרות מסירה מיידית ללקוח. זה ה”מאני טיים” שלהם.

המפסידים הגדולים – מחפשי ורוכשי רכב מיד שנייה

לשוק היד השנייה, וללוחות מגיעים אנשים שוויתרו על שלוש האופציות הנ”ל (רכב חדש, רכב ליסינג, רכב מיבואן מקביל), רובם אנשים שמחפשים לעצמם מכוניות בתקציבים נמוכים יותר, ומקווים לעסקה טובה ומהירה. אז שכחו מעסקה טובה, מהירה או כדאית. קפיצת המחירים הקטנה והמתונה יחסית שמתרחשת לפרקים בשוק הרכב החדש, מחווירה לעומת מה שמתרחש בלוחות הרכב מיד שנייה. כמעט כל דגם פופולרי שמפורסם בלוח, מוצע למחפשי הרכב במחיר גבוה מהמחירון, החל מ-1000 ו-2000 שקלים (לבעלי כלי הרכב, המוכרים, שנותרו הוגנים), ועד 12,000-20,000 שקלים יותר, למכוניות משפחתיות סטנדרטיות, דוגמת טויוטה קורולה, או רכבי פנאי מוכרים, כמו קיה ספורטאז’ בן 3 שנמכר ב-13,000 ש”ח יותר מהמחירון שלו.

בשיחת טלפון עם בעלת קורולה, המציעה את רכבה בלוח יד 2 ב-15 אלפי שקלים מעל המחירון, נשמע שהיא יודעת בדיוק מה המצב בשוק הרכב כיום, מה מחיר המחירון האמיתי של הרכב בבעלותה, וכמה היא יכולה “להרוויח עליו”.

במקרה הפחות טוב, לא תמצאו כלל את דגם הרכב שאתם רוצים בלוחות. רכבי פנאי (קרוסאוברים), פופולריים בעלי חמישה מקומות, ובעיקר שבעה מקומות, מאנשים פרטיים לא ניתן למצוא. במקרה המכעיס, מאחורי מודעה של רכב “מאדם פרטי” יעמוד סוחר, שגם הוא יבקש מחיר מופרז לרכב עוד פחות טוב. אנשים שחיפשו לעצמם רכב פרטי מיד שנייה, מגיעים בלית ברירה למגרשי מכוניות לחפש רכב דומה למבוקשם, ורוכשים מכונית, לא מהדגם שרצו, לא תמיד במצב המכני או הקוסמטי האידיאלי, ולא במחיר המחירון שלו. פשוט כך. הסיטואציה העגומה הזו שנוצרה בשל איחור הגעת כלי רכב חדשים רבים לארץ, דחיית השקות של דגמים חדשים נוספים בארץ, והיעדרם של דגמים פופולריים מלוחות הרכב מיד שנייה, הביאה לתמחור מופרז ולא מווסת בשוק הרכב בכלל, ותופעות שוליים מכוערות, שגובלות בניצול, ושלל קומבינות, מייד אין ישראל.

מה לעשות?

זה המצב הקיים בשוק הרכב, אבל זה לא שאתם חייבים לקחת בו חלק. המלצה חמה, לכל מי שיכול להמתין ולדחות את רכישת הרכב לשנה הבאה – לנשום עמוק ולהמתין. בהמשך המצב יתאזן, ודגמים חדשים ואטרקטיביים יגיעו. למי שאינם יכולים לדחות את הרכישה, אם בגלל שאין להם רכב, מחזירים רכב ליסינג, או המשפחה גדלה וחייבים רכב אחר, פתרון טוב יהיה להתפשר על גיל הרכב. לרדת בשנתון ובתקציב, ולמצוא לעצמכם פשרה ראויה לשנה – שנתיים הבאות, עד יעבור זעם. מי שיכול/ה להתפשר גם על סוג הרכב, ובמקום קרוסאובר, לדוגמא, לחפש רכב משפחתי או רכב סופרמיני (לא מיני, קצת יותר גדול), שיעשה זאת, ויחסוך לעצמו עוגמת נפש גדולה, וגם לא מעט כסף.