וולוו V60 פלאג אין הייבריד (390 כ”ס) – מבחן דרכים
קצת יותר מחודש מאז בחנתי את הוולוו V60 קרוס קאנטרי, אני פוגשת באחיו הירוק, החסכוני, והחזק – וולוו V60 Recharge PHEV T8F. השניים האלה כמעט אחים תאומים, מלבד הגובה (מרווח גחון של 21 ס”מ), והגימורים השחורים, סביב דגם הקרוס קאנטרי – כשמו כן הוא, רכב לטיולים והרפתקאות. אבל דגם ה-T8, על אף הדמיון הרב לאחיו ההרפתקאן, הוא חיה אחרת לגמרי, ונועד לאנשים שמחפשים פחות הרפתקאות ויותר נסיעה ירוקה וחסכונית בסטייל של וולוו סטיישן מודרנית.
בימים רגועים, מעבירים למצב PURE EV – נסיעה חשמלית שלווה לעבודה וחזרה הביתה (טווח של 42 קילומטר על חשמל… טווח מצומצם, אבל יש עם מה לעבוד), ובימים שהטווח לא מעניין, ורוצים להרגיש את הסוסים, פשוט מעבירים למצב הייבריד או ספורט, ונהנים מההנעה שזכה לה דגם ה-V60 פלאג אין הייבריד.
כן, אי אפשר להתבלבל בין השניים אחרי שמתניעים את הרכב. כלת מבחן הדרכים – וולוו V60 PHEV, רכב סטיישן היברידי נטען בחשמל, פה, כדי לתת לכם להרגיש איך מרגישה טיסה על הקרקע. כמובן, בעזרת מנוע T8 מהמם ואהוב, ומוכר מהקונצרן. ל-V60 הזו מערכת הנעה היברידית, הנעה כפולה, הכוללת מנוע טורבו בנפח 2 ליטר (303 כ”ס), בנוסף למנוע חשמלי, וביחד הם מספקים 390 כוחות סוס מהנים מאד, מומנט מירבי של 65 קג”מ (!), תיבת ההילוכים, אוטומטית פלנטרית, 8 הילוכים, תיבה שעובדת ומרגישה טוב. ולקינוח האצה של 4.9 שניות מהמקום ל-100 קמ”ש. רכב ששוקל כמעט 2 טון, כן?
העיצוב של וולוו השתפר פלאים בשנים האחרונות, התעגל והתעצב לטובה, וקיבל קימורים יפים במקומות הנכונים, ונהיה צעיר. ובאמת, יותר ויותר צעירים וצעירות, בגילאי ה30-40 פלוס (כן, הם עדיין צעירים), בוחרים בדגמי וולוו החדשים, בזכות מה שוולוו הפכה להיות. ירוקה ומרעננת.
לדגמי ה-XC40, XC60, יש קהל רחב ומגוון, ותמימות דעים באשר לאיכויות והמראה שלהם. לגבי דגם ה-V60, אליו לוטשים עיניים קהל מצומצם ואחר. אז זה או שאתם אוהבים את מה שאתם רואים או שלא… ואם אתם פה, קוראים את הטקסט הזה, הלוק הזה של ה-V60 עושה לכם את זה, וגם כל הוויב שהוא מביא איתו.
הוולוו V60 למעשה נמצא בקטגוריה שלא קיימת. כן, אין לרכב הזה מתחרים, וזה בהחלט עוזר ויעזור לדגם הייחודי הזה להצליח, באופן יחסי כמובן, לרמת העניין שיש בדגמי סטיישן בארץ. אין קהל גדול לסטיישנים, ומי שרוכש הוא גרופי של הקטגוריה ושל המותג השוודי (וכנראה מחזיק עוד איזו סטיישן בבית, בת 10-15 לפחות). וולוו V60 מצליח להמכר טוב בזכות יתרונות מנוע ה-T8 שלו –מרווח הפנים והבטיחות שלו, גם לתת בראש. אם ל-V60 בגרסת הקרוס קאנטרי יש ייתרון במראה, נגיד, ובעבירות, ל-V60 בגרסת ההנעה T8, יש יתרון ברור ומובהק בביצועים.
אני בתוך הרכב, התחושה בתא הנהג והנוסעים איכותית, נעימה מאד. מעולמות היוקרה, אין ספק. סקירה קצרה סביב.
מערכת המולטימדיה מערכת טובה. מסך המולטימדיה המוכר והאינטואיטיבי של וולוו בגודל 9 אינץ’, עדיין מודרני ומתקדם מספיק לתקופה. אני מכירה אותו, הוא מכיר אותי, אני יודעת איך להפעיל אותו. מכירה את החולשות שלו (לפעמים מגיב לאט), הוא מכיר את שלי (לא חופרת בו מספיק). מכירה את היתרונות שלו (מובן, חיבור מהיר לנייד, מעוצב יפה, ונאה למראה). כן, יש מערכות מתקדמות ומרשימות יותר ברכבי היצרניות הגרמניות, אז אולי זה הזמן לעבוד על מערכת מולטימדיה מרשימה יותר. כך או כך, אל מערכת השמע ב-V60, מחוברים 13 רמקולים איכותיים של מותג הרמן קרדון, אז תלונות על איכות השמע לא תשמעו.
שדה הראייה מלפנים ומאחור טוב, השמשות גדולות ורחבות, מראות הצד גדולות, והנה, יש גם זכרונות במושב הנהג והנוסע לצידו.
מקדימה, פתחי אוורור גדולים, ומאחור, פתחי האוורור לנוסעים ממוקמים בצידי תא הנוסעים – ליד החגורות של הנהג והנוסע מקדימה, אז שימו לב. ישבתי ובדקתי, המיקום הזה לא רע בכלל, מחמם ומקרר באופן יעיל/אפקטיבי.
אם קראתם כמה כתבות מבחנים שלי לפני, בטח הבנתם שהתחיל אצלי אישיו רציני לגבי מקום ייעודי לנייד. יצרן שלא מקדיש לזה מחשבה ב-2020, הוא לא חי על הפלנטה הזו, ולא מסונכרן. וכדאי שיהיה. אז חיפשתי לבד, ולא מצאתי מקום ייעודי להניח את הטלפון ב-V60. כן, ייעודי. לחבר הכי טוב שלנו, אין מקום מתאים עבורו. כלומר, לפחות כך חשבתי, עד שנציג מסוכנות וולוו בהרצליה, הרים את משענת היד לנהג, וחשף מעין מעמד שטוח ודק, ונחבא אל הכלים יש לומר, לנייד. נחבא כל כך שלא ראיתי אותו.
אפשר להניח את הנייד רק בעמידה, וגם כשמשענת היד סגורה. אך מכיוון שלא ידעתי על קיומו של מעמד זה, הנחתי את הנייד במהלך המבחן באזור הכוסות מימין לנהג, על גבי תריס פלסטי שמכסה את האזור. פשוט הנחתי את הנייד, והוא החליק בכל פנייה שפניתי. פה יש מקום לאייקון של ייאוש.
רגע, יש עוד תא! יכולתי גם לשים את הנייד בתא השטוח מעל תא האחסון של משענת היד לנהג, אבל זה אומר לדחוס אותו פנימה בכוח, ואז לסגור אותו בתא. זה לא נוח. אני רוצה מקום מיוחד, מתאים לטלפון.
אם נוקשים וממששים עם היד, הפלסטיקה נראית ומרגישה מעט פשוטה בתא הנהג והנוסעים, אבל הלוק אנד פיל הכללי, התחושה הכללית, בתא הנוסעים הוא יוקרתי ואלגנטי. יפה ואיכותי בחלקים רבים ממנו, כמו גימור העץ מעל תא הכפפות הגדול. והערה שלא חשבתי שאעיר במבחן דרכים, אבל אני חייבת לציין שהחלונות החשמליים ברכב עולים ויורדים ממש לאט, ממש בהילוך איטי.
מרווח פנים – לנהג והנוסע מקדימה המון מקום להתרווח במושב, וגם מאחור, הנוסעים יושבים כמו מלכים. החלק האמצעי במושב נפתח לכדי יחידת אחסון לכוסות/בקבוקים, וגם ישנה מגירה נשלפת. ממש רכב מנהלים, שלא לומר רכב שרים.
תא המטען הגדול והרחב, בעל נפח הטענה של 529 ליטר, ובו, תא קטן, שעובר דרך המושבים האחוריים, דרכו ניתן להשחיל חפצים ארוכים (שוודים… אז אולי מגלשיים?).
אפשר לתת גז.
המנוע, אחח, מנוע ה-T8 הפסיכי הזה, זכור לי לטובה מהמבחן לוולוו XC90 שייבדל לחיים ארוכים, איזה מנוע! גם אם תשימו אותו על מטאטא או מריצה, תיהנו מהנסיעה בו/עליו.
בטח הבנתם שהרכב הזה כיפי לנהיגה, מגהץ את הכבישים בנוחות ובקלות, ובמהירות. היגוי בו מעולה טוב, אותי הוא משרת היטב, הגה גדול וטוב. הוולוו V60 יושב טוב על הכביש, יציב, נטוע, ויש לי כוח זמין מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה.
מבחינת נוחות המתלים, כיול המתלים בסטיישן הזה קשיח, אבל המתלים מצליחים לשכך בצורה נוחה וטובה את הסדקים בכביש או את הבאמפרים בדרך, בלי לשבור לי את העצמות. אז שאפו. אמרתי גז, וכוח ודינאמיות, תחשבו מה הרגשתי, שלא מצאתי שיפטרים מאחורי ההגה, הרכב מרגיש קצת ערום בלי השיפטרים האלה, ולא רק זה, אין העברת הילוכים ידנית בתיבת ההילוכים. איך? הכיצד? קצת מסרס את החוויה.
העלאת הילוכים, הורדת הילוכים… הגענו לברקסים. הברקסים טובים, יחסית למכוניות היברידיות חשמליות. בבינעירוני הם עובדים מעולה, ובכביש עירוני קצת פחות, נדרשת לחיצה עמוקה יותר על הדוושה, כדי להעמיד את הרכב ברמזור.
רעשי דרך – יש רעשי דרך מהכביש, מאזור האספלט לבית הגלגלים, בנסיעה במהירות של 110-120 קמ”ש, ורק במהירות גבוהה יותר יצטרפו רעשי רוח מהחלונות. במהירות גבוהה יותר מזו, רעשי הרוח בלתי סבירים בעיניי או אוזניי אם תרצו. כמו כן, גם המהירות הייתה בלתי סבירה.
הייתי אומרת שאני יכולה לנהוג ברכב הזה שעות, אבל הנהיגה כל כך מאומצת ומלאת אדרנלין, שלא היה נשאר לי אוויר או כוח אחרי נסיעה כזו, במשך שעתיים וחצי. אבל זה כן יכול היה להיות כיף צרוף, אין לי ספק.
מצבי נהיגה
הטווח החשמלי ברכב הוא של 42 ק”מ, קצת פחות מהטווח המוצהר על פי היצרן – 52 ק”מ.
כשנכנסתי לרכב בחרתי במצב נהיגה היברידי, לא חשמלי, לא ספורטיבי, וגם לא 4 על 4 קבוע. היברידי – מצב נהיגה שמשלב בנסיעה בין שני המנועים, בנזין וחשמל, לפי אופי הנהיגה שלנו. יצאתי לנסיעה דיי ארוכה דרומה, ולא שמתי לב בכלל שאיבדתי את הטווח החשמלי. זה קרה כנראה מהר מאד, כי לחצתי מאד, אז לא הספקתי להסתכל ש-40 הקילומטר החשמליים שלי עפו להם. אז אם אתם רוצים לשמור את הטווח החשמלי, אל תבחרו במצב ההיברידי.
יש מצב PURE EV, “רק חשמל”, מי שרוצה לנצל את המצב החשמלי ברכב, כדי לא לצרוך דלק כלל, שייבחר במצב הנהיגה החשמלי, וינהג רגוע.
אני מניחה שמי שרכש את הרכב הזה מטעמי חיסכון בדלק, 90% מהנסיעות שלו יהיו בעיר, סביב הבית/מקום עבודה. 20-40 קילומטר על חשמל ביום. אפשר לנצל את הטווח החשמלי ביום יום, ולהטעין את הרכב בין לבין, בזמן טעינה של שעתיים בערך. אגב, אתם לא צריכים לזחול בנסיעה במצב החשמלי, המנוע החשמלי עובד גם במהירות בינעירונית, אז אל דאגה, תיהנו ממנו).
אני נהגתי בלי להתחשב בצריכת הדלק או החשמל, נהגתי חזק, וצריכת הדלק יצאה 10 קילומטר לליטר בסוף מבחן הדרכים.
מילה על מצב הנהיגה הספורטיבי בוולוו V60, הוא כיפי, הוא מחדד את ההיגוי וביצועי המנוע, אבל לא הרגשתי שאני צריכה אותו, עם הביצועים במצב הנהיגה הרגיל – ההיברידי. היה לי מספיק כוח, מספיק מהתחושה הטובה והמהנה, עד כדי כך, שבמצב הספורטיבי נהגתי רק כמה דקות וחזרתי חזרה להייבריד. חוץ מלהפיל את צריכת הדלק אל מתחת ל-10 קילומטר לליטר, זה לא עשה הרבה.
העליתי מעין סקר קטן בסטורי שלי, הצביעו בו 400 איש במצטבר, אלפים צפו וכנראה התלבטו, או שהשאלה שלי לא נגעה להעדפות שלהם כלל… שאלתי “איזה מותג הם מעדיפים, אודי או וולוו?” על פניו ניצחון מוחץ לאודי, אבל מוחץ זה לא היה, ומכיוון שעקבתי, וראיתי את ההתפלגות ההצבעה פעם בכמה שעות, אני יכולה להגיד שוולוו יכולים להיות מרוצים, גם אם התוצאה הסופית הייתה ש-73% מעדיפים את מותג אודי. למה?
הייתה דילמה גדולה, וההתפלגות בהצבעה הייתה לפעמים צמודה יותר.
שנית? לוולוו אין חצי מדגמי הספורט, והקצה שיש לאודי. אז הבחירה באודי היא ברורה ומובנת, אבל בהתחשב בזה שאין פה פייט כמעט, ולוולוו אין כמעט מוצרים לעבוד איתם או לעמוד מול מותג ענק ויצרן ענק כמו אודי, התוצאה הזו מעודדת מאד. וצריכה לעודד את השוודים בוולוו, את הישראלים ממותג וולוו פה בארץ, וגם את האב הרוחני והספונסר היושב בסין – Geely.
בטיחות – מערכת לבלימה אוטומטית במקרה חירום, מערכת נגד “צליפת שוט” להגנה בזמן התנגשות מאחור, מערכת בקרת יציבות מתקדמת הכוללת חיישן גלגול, מערכת עזר לזינוק בעלייה, מערכת בקרת ערנות נהג, מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה, כולל בקרת סטייה מנתיב אקטיבית, ועוד.
ביצועים, נוחות, סטייל, מחיר, מה עוד נותר לבקש?
שוק? למי אכפת אם לרכב הזה אין שוק. אין סיכוי שאתם קונים סטיישן של וולוו, וחושבים למכור אותו ב3 שנים הקרובות.
דירוג בטיחות ישראלי 7 מתוך 8
דירוג זיהום אוויר 2 מתוך 15
מחיר – 293,000 ש”ח