טויוטה פריוס פלאג אין (היברידי נטען בחשמל) מבחן דרכים

טויוטה פריוס פלאג אין – יצאנו לנהוג בדור החדש של המכונית המשפחתית ההיברידית הפופולרית, שנטענת בחשמל – מבחן דרכים

 

טויוטה פריוס פלאג אין (היברידי נטען בחשמל) מבחן דרכים

 

50 ק”מ. 50,000 מטרים. זה בערך המרחק בין תל אביב לחדרה וקצת יותר מתל אביב לאשדוד. 50 ק”מ ביום, 5 ימים בשבוע, 22-3 ימי עבודה בחודש. והנה אנו עומדים על 1000 ק”מ בחודש, 12,000 בשנה. הסטטיסטיקה מספרת כי הרכב המשפחתי הממוצע, עושה בערך 15,000-20,000 ק”מ בשנה, אלא אם יש עליו מדבקה של חברה. זאת אומרת שרוב כלי הרכב בישראל, נוסעים בין 50-100 ק”מ ביום. פעם ב… כמעט אף פעם, עולים לחרמון או יורדים לאילת, ויש ימים בהם הרכב גם עומד בחניה. כך או כך, ההנחה הסבירה היא, שהרכב שלכם לא עובר את ה-100 ק”מ ביום, אלא אם אתם גרים רחוק, ונוסעים כל יום מבאר-שבע לתל אביב למשל.

רגע, לפני שאתם קופצים לכתבה הבאה, לא אלאה אתכם יותר בשיעור מתמטיקה וסטטיסטיקה. אגיע לעיקר. טויוטה פריוס פלאג-אין (Prius Plug-In), היא הדור השני החדש של הטויוטה פריוס הנטענת, זו שמשלבת בין רכב היברידי (הפריוס) לבין שקע טעינה ביתי, ומאפשרת לכם לקבל, למעשה, שילוב של שני כלי רכב באחד. מכונית חשמלית, עם טווח נסיעה של כ-50 ק”מ, “על חשמל” בכל טעינה חשמלית (עד מהירות מרבית של 135 קמ”ש), ומכונית היברידית, שמשלבת מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטר (עם הספק משולב של 122 כ”ס), שנוסעת על דלק, עם נתוני צריכת דלק מעודדים מאד, של 4.5 ליטר ל-100 ק”מ (מיכל הדלק מכיל 43 ליטר).

 

טויוטה פריוס היברידית נטענת בחשמל
חיסכון יומיומי בדלק. פריוס

 

מה זה אומר? שטכנית, יש לכם מכונית היברידית לכל דבר, שחוסכת הרבה דלק, ואם אתם נוסעים עד 50 ק”מ לכל כיוון, הרכב הזה לא יפעיל כמעט (או בכלל) את המנוע הבנזין שבו, ויעשה את כל הנסיעה הזאת נטו חשמלית. הגעתם ליעד? מצוין, אם יש לכם איפה לטעון את הרכב, וזה יכול להיעשות משקע טעינה ביתי רגיל או שקע מהיר (שני סוגי הכבלים מגיעים עם הרכב), ואז קיבלתם עוד 50 ק”מ על חשמל לנסיעה חזרה. היתרון האמיתי ברכב כמו זה, הוא שגם אם אתם נוסעים לאילת, אתם אינכם מוגבלים לטווח החשמלי של הרכב, אתם יכולים בכל שלב לעצור בתחנת דלק, להכניס את פיית הדלק לרכב ולתדלק ולהמשיך בדרך, וליהנות מהיתרונות של רכב היברידי רגיל. את הנסיעה על חשמל תשמרו לסידורים ביום יום.

יגאל אלון, תל אביב, בית טויוטה. שעת ערב, הטויוטה פריוס פלאג-אין עומדת במקומה. אני מנתק אותה מהחשמל, אחרי שהוטענה טעינה מלאה, לקפל את כבל הטעינה לתא המטען ולסגור את פתח הטעינה (בצד הנוסע, מאחור). ועכשיו אני יכול לצאת לדרך מהחניון. ועדיין, אלה רצף פעולות מוזר שנדרש להתרגל אליהן. ברכב בנזין כל מה שאתה צריך לעשות הוא להכנס לרכב ולהניע. אם אתה צריך לתדלק, זה נעשה בתחנות דלק. פה… אם אתה רוצה לחסוך ולשמור על הסביבה, אתה צריך לחבר את הרכב לשקע טעינה בכל הזדמנות שיש לך. אני מניע ונזכר שהפעם הראשונה בה נהגתי בטויוטה פריוס, כשהגיעה לארץ לפני חמש עשרה שנים. זוכר שהתרגשתי כשנכנסתי לרכב, בכל זאת, הרכב ההיברידי הראשון שהגיע לארץ, עם מסך מגע, בלי מפתח ברזל וסויצ’ (הסטנדרט דאז), רק שלט שמכניסים לחריץ ייעודי ואז אפשר להניע את הרכב. התלהבתי מהנסיעה החרישית שהחלה אחרי הלחיצה על כפתור ה-POWER, כדי להניע.

 

מסך מולטימדיה. טויוטה פריוס היברידית
לא הרבה השתנה. ידית הילוכים טויוטה פריוס

 

קשה להגיד ששום דבר לא השתנה, אבל בשורה התחתונה מדובר באותה טויוטה פריוס, כמעט אותו מסך (נמוך יותר ומשולב בקונסולה), לוח מחוונים מרכזי, ידית הילוכים זהה. הפריוס התבגרה, בכל זאת עברו חמש עשרה שנים, אבל אין פה את הבאזז שמרגישים בטויוטה קורולה היברידית למשל, או את השובבות של היונדאי איוניק. פריוס נשארה אותה פריוס, עם שני כפתורי שליטה על חימום מושבים, שהתגנבו להם אל בין המושבים.

הפעלתי את חימום המושבים והנעתי. שקט. הדבר היחיד שהודיע לי שהרכב מונע הוא הקונסולה המרכזית שהפכה לצבעונית ומלאת פרטי מידע. לחצתי על דוושת הגז ויצאתי מהחניון. מעניין. תאוצה חלקה, מיידית, קווית, מהירה, כמו של… רכב חשמלי. מנוע הבנזין לא נכנס לפעולה עדיין. אין שום רעד, כלום. חיכיתי לו, כמו בכל היברידית, נאדה. זה לא קרה גם כשירדתי לאיילון, ולא בחמישים הקילומטרים הבאים (מעט פחות). נסיעה חרישית, רק רעש קל שחודש מהכביש אל הגלגלים, זה הכל. רכב חשמלי לכל דבר, עד שהסוללה נגמרת.

 

תא המטען הצטמצם. טויוטה פריוס פלאג אין נטענת בחשמל

 

כשתתרשמו מתא המטען, תראו שהסוללה הנוספת, זו שמאפשרת לכם לנהוג במצב חשמלי לחלוטין במשך 50 ק”מ, צמצמה את נפח תא המטען ל-191 ליטרים בלבד. מצד שני, במושב האחורי סוף סוף יש שלושה מושבים (בפריוס פלאג-אין הראשונה היו שניים). אבל המרווח לרוחב מעולה והדבר היחיד שעלול לפגוע בהנאה זה הגג, שמצמצם משמעותית את מרווח הראש של הנוסעים הגבוהים מביניכם. עגלת ילדים גדולה קשה להאמין שתצליחו להכניס מאחור, אבל אם העוללים שלכם כבר גדלו, שלושה ילדים יכנסו מאחור, מבלי להתלונן יותר מדי.

“אבא, היא ממש ממש שקטה!”, נשמע מהמושב האחורי, כשרוב הזמן נסעתי במצב ECO (מצבי נסיעה המשפיעים על התנהגות המנוע ECONORMAL ו-POWER). לטויוטה פריוס פלאג-אין ישנם שלושה מצבי נהיגה, שאינם זמינים לבעלי הטויוטה פריוס החשמלית. מצב EV – משתמש בעיקר במנועים החשמליים ומאפשר נסיעה חשמלית נטו. מצב HV, מצב היברידי המשלב את המנוע החשמלי ושומר את הסוללה לשימוש עירוני, בצורה מיטבית. המצב האחרון הוא מצב EVCITY, שמשתמש במנועים חשמליים בלבד, וכשהסוללה יורדת מתחת לסף מסוים הרכב עובר אוטומטית למצב היברידי.

במצב היברידי, יש לכם פריוס לכל דבר. עם עוד שניים וחצי מבוגרים מאחור. זאת אומרת, 200 ק”ג יותר. זה לא רכב מרוץ, רחוק מכך. התיבה הרציפה, המשקל הנוסף, הניתוק היחסי מהכביש, הודות לבידוד רעשים טוב ומנוע שמתחיל לזמר רק אחרי מאמץ, משאירים אמנם רושם של רכב מהודק, מוקפד, אך הוא אינו מצליח להביא להנאה מנהיגה. ההגה מעט מנותק, והדבר היחיד שעוד מזכיר לי שאני נוהג במכונית הוא רעש הצמיגים, בעיקר בסיבובים. יש לה, לטויוטה פריוס פלאג אין אחיזה טובה, היא משככת מהמורות (במפרים) בצורה טובה וזה הכל. בתאוצות ביניים, כשרציתי לעקוף בכביש 6, אחרי שהסוללה הראשית נגמרה, ועברתי למצב היברידי, היא עשתה זאת לבסוף, אפילו בצורה טובה, אבל לא מצוינת. שם בעקיפה, שמעתי אותה היטב, המנוע אמר לי את כל מה שהוא חושב עלי, בטונים גבוהים.

 

מקום לשלושה נוסעים מאחור. פריוס

מבחינת אבזור בטיחות, יש כאן הכל. מערכת זיהוי תמרורי דרך, מערכת התראה ותיקון אקטיבי של סטייה מנתיב (תיקון הגה אקטיבי), זיהוי רכבים חוצים מאחור בעת נסיעה לאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי רכבים בשטח מת (חשוב מאד לפני יציאה לעקיפה), מערכת אור גבוה אוטומטי, המזהה בעזרת המצלמה אורות של רכבים המגיעים ממול ומעדכנת את עוצמת האור, מגבוה לנמוך באופן אוטומטי, ומערכת קדם התנגשות, לזיהוי הולכי רגל ולמניעת התנגשות.

הגעתי הביתה, החניתי את הרכב והוצאתי את כבל הטעינה הביתי (יש גם כבל טעינה סטנדרטי לעמדות טעינה ציבוריות), חיברתי לשקע בגינה והלכתי לישון. טויוטה מספרים כי טעינה משקע ביתי חד פאזי ב-10 אמפר, אורכת כ-3 שעות בלבד ומחיר טעינה כזו של 8.8 קילוואט הוא כ-4 ש”ח. שקע תעשייתי עושה זאת אגב בשעה אחת. כשאני מניע בבוקר (לאחר קיפול הכבל לתא המטען), אני מבין שלו הייתי בעלים של פריוס פלאג-אין הייתי רואה את תחנות הדלק בעיקר מפרסומות של עזים. 50 ק”מ פחות או יותר זה שניים וחצי-שלושה ליטרים דלק. סדר גודל של 16-19 שקלים במחירים של היום. אם אתם נוסעים פחות מ-50 ק”מ ביום, ברוב המקרים (אלא אם יש פקקים) לא תצטרכו לתדלק כלל ותחסכו בין 12-15 ש”ח ליום. במידה ואתם נוסעים 50 ק”מ לכל כיוון, החיסכון יעמוד כבר על 24-30 ש”ח ביום.

אחותה הקורולה ההיברידית יפה ממנה

הטויוטה פלאג-אין עולה 20,000 ש”ח יותר מאחותה המקבילה, שאינה מתחברת לשקע, וכ-30,000 שקלים יותר מהטויוטה קורולה ההיברידית החדשה. כמה זמן ייקח לכם להחזיר את ההשקעה? בערך לאחר 2.5-3 שנים, במקרה הטוב (עם שתי טעינות ביום). האם זה שווה?

זו כבר שאלה של נוחות, מודעות לסביבה והברירות שעומדות בפניכם. הטויוטה פריוס פלאג אין היא לא מכונית מושלמת – היא לא מספיק מהנה לנהיגה, ויש לה אחיות היברידיות יפות ממנה. מצד שני, אין לי משהו רע להגיד עליה. זה כמו ילד שקיבל 80 במבחן. האם ציון “טוב” זה מספיק? תלוי למי. חבר טוב שלי שיש לו פריוס סיפר לי כי לעולם לא יחליף אותה ברכב אחר (וזו הפריוס השניה שלו). כשאני חושב על זה, איזה רכב מסוגל לקחת אתכם בנסיעה משולבת ל-1,000 ק”מ בערך, מבלי להזדקק לדלק (הערכה לנסיעה בין עירונית, ללא פקקים, שמתחילה בטעינה מלאה ומיכל מלא)?.

 

רכב היברידי או חשמלי: המדריך לתחזוקה שוטפת
שמירת ערך מכוניות חשמליות בשוק המשומשות
היום שאחרי: כמה יעלו רכבי טויוטה אחרי העלאת המס הירוק

 

2 Replies to “טויוטה פריוס פלאג אין (היברידי נטען בחשמל) מבחן דרכים”

  1. שכחת לציין כי מעבר לפער המחירים בין הדגמים צריכה להיות כלולה גם התקנת עמדת הטענה ביתית שעלותה כ-2000-3000 שקלים ועוד עלות התקנה הנעמדת סביב 5000 שקלים נוספים, כך שהפער בין הדגמים כבר עומד על כ-27,000 שקלים.
    כאשר מחיר ליטר דלק עומד על קצת יותר מ-6 שקלים יקח לך יותר מידי שנים כדי להכריז שדגם הפלאג אין כלכלי ומשתלם, בשנים האלה יכנסו המון דגמים חשמליים לחלוטין שיביסו כל פלאג אין, בינתיים היברידי “רגיל” עדיף.

  2. אין צורך בעמדת טעינה, נדרש רק שקע ביתי רגיל ואפשר להטעין את הרכב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *