טור תעבורה ומשפט: כל מה שרצית לדעת על המצלמות הכתומות
 |
| מצלמת מהירות כתומה |
פרק שלישי בסדרת הכתבות – מצלמות מהירות אלקטרוניות – ‘פרויקט א3′
המצלמות האלקטרוניות הוצבו בכבישי ישראל לפני מספר שנים והחליפו את מצלמות המולטנובה המיושנות שהיו מוצבות בעבר. המצלמות הישנות עשו שימוש בסרט צילום (‘פילם‘), וכעת הוחלפו במצלמות דיגיטליות מתקדמות. כיום מוצבות בישראל כמה עשרות מצלמות כאלה, כשהתכנית של המשרד לבטחון פנים היא להגיע לפריסה של כ-180 מצלמות כאלה. המדינה משקיעה מאות מליוני שקלים בפרוייקט, שעד כה מניב את התוצאות הרצויות מבחינת קנסות לנהגים ומוגדר ‘רווחי‘. קיימת ביקורת על כך שהמצלמות לא מצליחות למנוע את גרף תאונות הדרכים מלעלות, שכן מאז הצבתן של המצלמות לא חלה ירידה בשיעור תאונות הדרכים, שאף עלה בצורה דרסטית בשנים האחרונות.
המצלמות הדיגיטליות החדשות, מתוצרת חברת Gatso, (המוצבות על עמודים וצבועות בדרך כלל בצבע כתום), יכולות לצלם ביום ובלילה ואין להן מגבלות של סרט צילום כפי שהיה בעבר. בעבר היתה מחסנית של כמה מאות תמונות, ומדי חודש היה מגיע טכנאי למצלמה, מפרק ממנה את המחסנית, מרכיב חדשה ושולח את הסרט לצילום במעבדות המטה הארצי. כדי לא לרוקן את המחסנית במהירות קבעו רף אכיפה גבוה יחסית למצלמות הישנות. היום מדובר על מצלמה דיגיטלית המחוברת למודם סלולרי, שמעביר ישירות את התמונה למרכז ארצי, שם התמונה מפוענחת, בודקים את מספר הרכב ותוך 72 שעות מופק דו“ח הנשלח בדואר לבעל הרכב. אין מחסנית שתתרוקן ולכן רף האכיפה שנקבע הוא נמוך יותר.
המצלמות הדיגיטליות החדשות מופעלות על ידי לחצני דריכה המותקנים בכביש, לחצן נפרד לכל נתיב, והן מסוגלות למדוד מהירויות של כלי רכב שונים הנעים בנתיבים מקבילים. בעבר המצלמות הישנות עשו שימוש בקרניים אלקטרוניות, וכשיותר מכלי רכב אחד נמדד בטווח הקרניים לא היה ניתן להפיק דו“ח כי היה ספק לגבי זהות הרכב שנמדד במהירות.
ישנם שלושה סוגים של מצלמות:
1. הסוג הראשון מוצב בצמתים ומאפשר לאכוף גם עבירות מהירות מופרזת וגם עבירה של כניסה לצומת באור אדום. המשמעות – גם אם עברתם בירוק, יתכן שנהגתם במהירות מופרזת בצומת.
2. הסוג השני הוא מצלמות מהירות שמוצבות בשוליים בקטעי הדרך השונים. מצלמות אלה מסוגלות לאכוף עבירות מהירות מופרזת בלבד.
3. סוג שלישי משמש כיום לאכיפת עבירות אחרות כמו נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית, כמו המצלמות שמוצבות כיום בכביש 20 – איילון צפון, בין ראשון לציון, חולון ובת ים. מצלמות אלה מצלמות את כלי הרכב הנעים בנתיב תחבורה ציבורית, ובמידה וכלי רכב שאינו מוגדר כרכב ציבורי נע בנתיבים האלה בשעות המוגבלות לתחבורה ציבורית בלבד, מופק דו“ח על בסיס התמונה ונשלח לבעל הרכב.
איך ניתן לזהות את המצלמות?
משטרת ישראל הצהירה שלא יעשה שימוש במצלמות חבויות, והמטרה היא להרתיע את הנהגים ולהציב את המצלמות בצורה גלויה. לכן גם נצבעו המצלמות בצבע כתום. יש דרך פשוטה לזהות את המצלמות מבעוד מועד – להפעיל את אפליקציית waze בכל נסיעה. האפליקציה מתריעה על התקרבות למצלמה בכל כביש ותיתן לכם התרעה מקדימה. בנוסף, מומלץ להפעיל ב-waze את האופציה להתרעה על המהירות המותרת בכל קטע כביש, שתזכיר לכם שאתם עוברים את המהירות המותרת ותמנע עבירות. יש גלאי רדאר שהם מבוססי GPS, שמתריעים בין השאר על המצלמות הקבועות. המצלמות, כאמור, לא עושות שימוש בקרניים ולכן גלאי רדאר רגיל לא מסוגל לאתר את המצלמה.
האם המצלמות החדשות אמינות? בית המשפט לתעבורה בבאר שבע דן בדיון מאוחד במספר תיקי מהירות שבהם הוגשו כתבי אישום כנגד נהגים בהתבסס על מצלמות א3. בית המשפט שמע מומחים מטעם המשטרה ואף ביקר בשטח במקום בו מוצבת מצלמה כזו, ופסק כי המצלמות אמינות וניתן להרשיע על סמך צילום. אמינות המצלמות ממשיכה להיבחן על ידי בתי המשפט השונים, ולפני מספר שבועות החליט בית המשפט לתעבורה בעכו, שעל המדינה להזמין לדיון בישראל מומחים מהיצרן בחו“ל, שיעידו על אמינות המצלמות. בית המשפט בעכו עדיין לא הכריע בשאלת האמינות, אבל כעת המדינה תאלץ לממן הזמנת מומחים מחו“ל להעיד בבית המשפט בישראל.
קיבלתי דו“ח המבוסס על צילום, מה לעשות?
ראשית יש לבדוק את הצילום, לקחת זכוכית מגדלת ולבחון את מספר הרכב המצולם. בדו“חות החדשים מופיע צילום הרכב וגם הגדלה של צילום המספר, אך תמיד מומלץ לבדוק כי יכולות להיות טעויות בזיהוי.
קיבלתי את הדו“ח, אבל אדם אחר עשה שימוש ברכב, מה לעשות? במידה ואדם אחר עשה שימוש ברכב בעת ביצוע העבירה, יש לשלוח מכתב הסבה למשטרת ישראל. שולחים מכתב בדואר רשום לכתובת המופיעה בגב הדו“ח, בצירוף תצהיר מאומת על ידי עו“ד שבו מצהיר מי שנהג ברכב כי הוא נהג ברכב ויש להסב את הדו“ח על שמו. בנוסף יש לצרף צילום רישיון נהיגה של מי שנהג ברכב.
האם יש התיישנות על דו“חות כאלה?
הדו“חות החדשים מופקים מהר יחסית, כאמור, אבל עדיין יש התיישנות קצרה מאוד על דו“חות מצלמה של ארבעה חודשים. המשמעות: על המשטרה לשלוח את הדו“ח לבעל הרכב תוך ארבעה חודשים מיום ביצוע העבירה. הנימוק להתיישנות הקצרה היא שנהג סביר לא מחזיק יומן נסיעות ברכב שלו ולא יכול לאתר מי נהג ברכב אם עבר זמן רב מביצוע העבירה. אם לא נשלח הדו“ח או הודעה לבעל הרכב כי הרכב צולם בתוך התקופה של ארבעה חודשים, הדו“ח מתיישן. במידה ובעל הרכב טוען כי לא הוא נהג ומעביר למשטרה תצהיר של אדם אחר שנהג ברכב, התקופה עולה לשנה. המשמעות היא שיש לשלוח את ההודעה על ביצוע העבירה או הדו“ח לנהג שעליו הוסבה העבירה בתוך שנה מיום העבירה.
משטרת ישראל עוברת ליותר ויותר אכיפה אלקטרונית מבוססת צילום, שהיא זולה יותר להפעלה וקלה יותר להוכחה בבית המשפט. לפי התכניות אמורה מדינת ישראל להיות מרושתת במצלמות לאכיפת עבירות תוך מספר שנים. סעו בזהירות.
דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.
מאטים מאטים ושמים גז
כמו ש”הנביא” אמר. האמת שזה בכלל נראה לי רק דרך למצוץ כספים ומניעת התאונות בעקבות המצלמות הללו היא מזערית.
לא מזמן קראתי איפשהו שמהירות היא אולי הגורם הכי פחות שכיח לתאונות דרכים.
ידוע שבגרמניה אין הגבלת מהירות והתאונות שם מאוד נדירות.
מעניין סך הכל.
אבל האם המצלמות באמת ימגרו תאונות. יהיה מעניין לגלות
אני הבנתי שהן בכלל לא עובדות, רק אלה שבצמתים..
קשקוש אחד מוחלט המצלמות האלה. לא מונעות כלום לדעתי.