יונדאי איוניק 5 2021 רכב פנאי חשמלי – סקירה וחוות דעת

אלוהים אוהב את יונדאי…

מה אני אגיד לכם, אין לי איך להסביר איך הכל מתגלגל לטובת היצרן הזה, וגם לטובת היבואן של יונדאי, כלמוביל. הרכב החשמלי הכי חשוב של הקונצרן מגיע לארץ בעיתוי הכי טוב שהיבואן יכול היה לבקש, אחרי שטסלה מחממת פה את כל הגיזרה כבר כמעט שנה, שנה של פור פליי, וחצי שנה מאז שהתחילו להגיע המכוניות הראשונות. הראש של הנהג הישראלי התחיל לחשוב אחרת פתאום, נדלקו לו העיניים ונפתח לו הראש, ופתאום רכב חשמלי זה סבבה, זה כן אופציה, וכן רכב להכניס לשיקולים.

אחרי חצי שנה של כתבות, ופוסטים של כת המכורים לחשמל ומכורים לטסלה ומעריצי אילון מאסק, מגיעה יונדאי איוניק 5, והדלת שלה כמעט פתוחה לרווחה. כשהאיוניק 5 החשמלית המלאה מגיעה, כבר לא מסתכלים עליה בחשדנות, היא מכונית חשמלית לגיטימית. וכל מה שנשאר לבדוק, הוא מה המחיר שלה, מה הטווח שלה, כמה אחריות יש, ואיפה חותמים.

יונדאי איוניק 5 היא המכונית הכי מיוחדת שנתקלתי בה מעולם. לא ראיתי אף פעם מכונית שדומה כל כך לאיורים הראשונים שציירו אותה עוד ברישומים הראשונים במחלקת העיצוב. כמו כל מכונית, זה או שיאהבו, ויידהמו מהאיוניק 5, או שיגרדו בראש, ויתהו מה לעזאזל חשבו לעצמם שם המעצבים ביונדאי.

אני? אני נדהמת מכמות הפעמים שאפשר להידהם ממנה. יום נהיגה שלם שאני איתה, וכל עצירת קפה, פיפי, אוכל, הייתה הזדמנות מצויינת לצלם אותה שוב. כי לוקח זמן להרגע ממראה הרטרו-שיק-פוסט מודרניזם שלה. לא יודעת מה חשבו לעצמם במחלקת העיצוב של יונדאי, אבל יצא להם רכב כמו שראינו בסרטוני רכב על רכבי העתיד, לפני 3-5-7 שנים, ואמרנו לעצמנו, נהההה, אין מצב שיהיו כאלה חייזרים בכביש גם עוד 30 שנה.

יונדאי איוניק 5 הראשונה לקבל את פלטפורמת Electric Global Modular Platform החדשה (E-GMP). פלטפורמה שתשמש את קו הדגמים החשמליים של דגמי האיוניק הבאים (איוניק 6 ואיוניק 7), וכן את דגמי החשמל של מותג ג’נסיס, והאחות מקוריאה – קיה. הפלטפורמה החדשה פותחה באופן שיענה על כל הצרכים והדרישות הטכניות לבניית רכב חשמלי מלא, עם דגש על מודולאריות, חלוקת משקל נכונה, משקל נמוך וגמישות בתכנון תא הנוסעים.

הפלטפורמה החדשה תוכננה כפלטפורמת הנעה אחורית עם מנוע חשמלי הממוקם מאחור עם אופציה להנעה כפולה באמצעות מנוע חשמלי נוסף הממוקם מלפנים. ואכן, היונדאי איוניק 5 היא מכונית חשמלית עם הנעה אחורית, ובהמשך תגיע גרסת ה-4X4 של האיוניק 5 (שאגב, כבר עכשיו ניתן להזמין אותה בישראל). לגרסת ההנעה האחורית המדוברת מנוע חשמלי עם הספק של 217 כ”ס, מומנט מרבי של 35.7 קג”מ (המתקבלים באופן מיידי), ותאוצה ל-100 קמ”ש ב-7.4 שניות.

קשה להגיד שהתאוצה ביונדאי איוניק 5 תדהים או תרגש אתכם, בהשוואה לרכב בנזין היא אולי תבלוט לטובה, אבל כרכב חשמלי, ההאצה שלה מרגישה סולידית מעט. לא משהו לתעד לטיקטוק או ליוטיוב עם מצלמת ראש. אולי בגרסת ההנעה הכפולה ומחוזקת עם מעל ל-300 כוחות סוס יהיה מרגש להאיץ איתה.

איוניק 5 היא מכונית גדולה, לא רק בממדים, בזכות הדברים הקטנים שבה. כל חלק בה יותר מיוחד מהאחר. מ-ידית ההילוכים מאחורי ההגה (מרצדס, מישהו?), השיפטרים מאחורי ההגה, שלא מעבירים הילוכים, אלא מתגברים את מחלישים את הבלימה הרגנרטיבית ברכב. תא הכפפות שנשלף כמו מגירה החוצה, הקונסולה בין הנהג לנוסע שזזה על גבי מסילה (קונסולה תחת משענת היד לנהג, עם תא אחסון גדול תחתיה, כולל מקום לשתי כוסות, זזה אחורה וקדימה במשיכת ידית. אין מה לומר, זה מגניב ומרענן). כמות פסיכית של תאי אחסון גדולים וקטנים וכל כך שימושיים. מלא פתחי אחסון, שפשוט זורקים אליהם חפצים. איזה כיף, כמה מחשבה מאחורי השימושיות/פונקציונאליות של הרכב הזה.

אחד מערכי החיפוש של האיוניק 5 בגוגל, תחפשו ותגלו, הוא המימדים של האיוניק החשמלית, בצדק. אף אחד מבחוץ לא יכול לחבר ולשער כמה היא גדולה ומרווחת מבפנים, לפי המימדים החיצוניים של הרכב. זה פשוט לא מתחבר. ואז בפתיחת דלת, מתגלה תא נהג מרווח ומואר, ותא נוסעים, שיכול להכיל שלושה נוסעים ישובים על שלושה נוסעים נוספים, ויישאר עוד מרווח ברכיים. אני מגזימה, רק כי מרווח הישיבה של הנוסעים מוגזם. והמושבים של כולם יכולים לזוז אחורה וקדימה (ברמת גימור הגבוהה, עלית). סלון של ממש.

אנחנו ברמת הגימור הבסיסית Prestige ביום הנהיגה הראשון, אז כיוון מושב הנוסע הוא מכני, והמושבים מאחור עטויים ריפודי בד אפורים, ולא ניתנים להזזה/כיוון.

“הפרופורציות הייחודיות של IONIQ 5 מתקבלות בזכות מרכב בעל בסיס גלגלים ארוך במיוחד של 300 ס”מ ורוחב של 189 ס”מ הלקוחים מעולם מכוניות הסאלון ומשתלבות עם אורך קומפקטי של 463.5 ס”מ, מה שממקם את בתי הגלגלים בפינות הרכב, כשיחד עם ממד הרוחב תורם למרחב הפנים”. גם לתא המטען לא חסר, עם נתון נפח טעינה של 531 ליטר.

אני יושבת במושב בנהג, ישיבה גבוהה וישרה כזו, כמו שאני אוהבת. הגובה של האיוניק 5 הוא 164.7 ס”מ, ומרווח הגחון הוא 16 ס”מ, אז למה אני לא מרגישה שאני נוסעת ברכב פנאי / קרוסאובר?. אולי בגלל זה כולם משווים בין האיוניק 5 לטסלה? שתיהן נראות על הכביש כמו מכוניות משפחתיות. גם כשנסענו קצת בשביל עפר חששתי לשלום הרכב, אבל השביל היה סלול ברובו, והנסיעה עברה בסדר. אתם קולטים שעל הנייר, היונדאי טוסון לדוגמא, גבוה מהאיוניק 5 רק ב-3 מילימטרים, והאיוניק 5 ארוך ורחב ממנו? העיצוב של האיוניק מבלבל.

מול הנהג שני מסכים ענקיים: מסך מולטימדיה עם תפעול במגע. מולטימדיה עם ממשק טכנולוגי גם יוצא דופן. הדפדוף במסך הוא במאוזן ומאונך, ובחלוקה של שני שליש ושליש. נראה ומרגיש כמו מולטימדיה עם אינסוף אפשרויות כיוון, הגדרות ומידע על הרכב והנהיגה (כמה מהן מוכרות מהמערכת בג’נסיס). וממעט הזמן שהיה לי עם הרכב, זמן שהקדשתי בעיקר לנהיגה נטו, אני לא בטוחה שהממשק הזה אינטואיטיבי או פשוט בעיני. הוא דורש למידה מוקדמת, והבנה של כל הפונקציות, ויש הרבה.

לא רק ידית ההילוכים מאחורי ההגה, יש גם פדלים/שיפטרים מאחורי ההגה, אך הם לא מעבירים הילוכים, אלה שולטים ברמת / עוצמת הבלימה הרגנרטיבית:

יש 6 מצבי בלימה רגנרטיביים, מומלץ לנהוג במצבי הבלימה העדינים יותר בבלימה, בין 0-3, כשמצב הבלימה ברמה 1-2 מתאימים ומרגישים טוב לנסיעה ביום יום, ואולי גם יעזרו לכם להחזיר קצת אנרגיה לסוללה. במצב בלימה 3 השתמשתי בכביש מעוקל ומהיר יחסית בו נסענו באזור להב, הבלימה החזקה יחסית עזרה לי לשמור על הרכב נטוע בקרקע במהירות יחסית גבוהה, וסייעה בתחושת הביטחון בנהיגה. בכל פעם שהורדתי את הרגל מדוושת המיאוץ, הבלימה הרגנרטיבית החזקה, פשוט החלה לעצור את הרכב, ואני רק שלטתי בלחיצה על דוושת “הגז”, וקיבלתי את קצב הנהיגה שרציתי. תחשבו שזה כמו לנסוע על הילוך שני בירידות של ים המלח. הרכב בולם חזק, רק אחרת. לא יודעת להגיד אם וכמה הבלימה הרגנרטיבית ברמה השלישית המורגשת, איחזרה אנרגיה נוספת לסוללה.

אולי היו אלה הצמיגים, או הג’אנטים, שאמורים להיות “נוחים” יותר מהג’אנטים ברמות אבזור הגבוהות (19′ מול 20′), אבל ציפיתי לנוחות יותר גבוהה בנסיעה. ציפיתי לשיכוך יותר טוב של המתלים, ושהנסיעה תהיה יותר חלקה ו”שמיימית” על הכבישים, ונכון, אני מודה, הכבישים בדרום היו לא סלחניים, ומיושנים, וקופצניים. פשוט ציפיתי לתחושה אחרת, שהרכב מגהץ את הכביש, ולא פחות. אבל המתלים לא ידעו לרסן היטב את משקל הרכב. בסך הכל הרכב נוח בנסיעות בכבישים בגוש דן והסביבה, ושקט – יש מעט רעשי רוח, קצת יותר רעשי כביש, ורעשים מהמנוע, אתם יודעים מנוע חשמלי אחורי, ולא נשמע.

תא הנהג ברכב מורכב ממשטחים גדולים ורחבים עשויים פלסטיק מעוצב יפה. משטחים בצבע אפור ולבן, ומגירות (כמו שציינתי, תא הכפפות הוא בעצם מגירה גדולה שנפתחת כמו… מגירה), ופתחי אחסון רחבים, מודרניים, שימושיים, פלסטיים, אבל היופי והעיצוב הייחודי עולה על התחושה במקרה הזה. מעל הדשבורד עוד משטח רחב וישר, ובדלתות משענות נעימות למגע לזרועות. ובסמוך אליהן, ידיות כסופות מהודרות וגדולות, ושיפול יפה ומעוצב שמאפשר להניח לא רק את הזרוע, אלא גם להכניס/להשחיל את האצבעות לתוך השיפול, באופן הכי טבעי ליד הנוסע. אלה בעיני, הדברים הקטנים ברכב שפשוט עושים אותו. מבחוץ, אגב, גם ידיות מיוחדות ומוחבאות בתוך הדלת. הפתיחה שלהן נעשית בלחיצה קלה, שמוציאה אותן החוצה ואז מושכים אותן כמו ידית רגילה ופותחים (בגרסת העלית, הידיות יוצאות החוצה אוטומטית).

בתוך כל השפע והיופי הזה לא מצאתי פד טעינה, ברמת הגימור ההתחלתית, ברמת הגימור הגבוהה יש. כן יש, שורת פקדים במגע שמפעילים ומגדירים את הפונקציות בבקרת האקלים הטובה, ומעליה שורת מתגים לשליטה על המדיה והרדיו.

אנחנו בנסיעה, עצרנו כבר 3 פעמים, והטווח החשמלי “יורד יפה”, אין מה לומר. עם מיזוג לא מתפשר, ורגל כבדה על הדוושה, פה ושם, ונהיגה קצרה במצב ספורט (מורגש ומומלץ בשבילכם, לא בשביל הטווח. המצב הנורמלי דינאמי מספיק, מצב האקו מסרס קצת את הכיף שבנהיגה). בגדול, קחו בחשבון שבערך 10-15 אחוזי סוללה יורדים בגלל מיזוג, ומערכות שונות, ובגלל הרגל שלכם. אז אם אתם יוצאים לנסיעה של 50 קילומטר סך הכל, הלוך חזור לעבודה, שיהיה לכם טווח חשמלי של לפחות 60-65 ק”מ.

היצרן מצהיר על טווח חשמלי של 480 קילומטר, אנחנו קיבלנו 373 ק”מ ריאליים, כמו שציינתי, עם מיזוג דולק, לחיצות כאוות נפשנו ובלי פחד או חרדת טווח. עם האופציות החשמליות שיש בארץ, והטווחים הריאליים שמתקבלים במבחני הדרכים, דעו לכם שזה טווח מצוין. טווח *ריאלי*, אמיתי, מצוין.

כלמוביל, יבואנית יונדאי בישראל הבינה מה כואב ומה מדאיג את רוכשי הרכב הישראליים באשר הם, אמינות, טיפולים, סחירות, וכעת, עם המהפכה החשמלית, גם עמדות טעינה הפכו נושא מודבר וחשוב. אז היא מציעה לרוכשי האיוניק 5 עמדת טעינה כולל התקנה, 5 שנות אחריות על הרכב (או 100,000 קילומטר, המוקדם מביניהם), 7 שנות אחריות על הסוללה (או עד שתגיעו ל-150,000 ק”מ), חבילת טיפולים לשלוש שנים (או עד 45,000 ק”מ). גם ככה אחרי שתיגמר חבילת הטיפולים, אלה יעלו כמה מאות שקלים.

יש רשימת מערכות בטיחות מתקדמות ארוכה, כמו בלימה אוטונומית במקרה חירום, גם במצב של קירבה מסוכנת של רכב מהצד. בלימה חזקה של הרכב והתרעה אדומה על לוח המחוונים. תיקון סטייה אקטיבי של הרכב, התרעה על מכונית שמגיעה במקביל לרכב (תנועה חוצה מהצד), לשמירה על הנוסעים מאחור לפני יציאה מהרכב. אני לא אלאה אתכם ברשימת כל המערכות, רק דעו שיש לא מעט התראות בטיחות קוליות, שמנמיכות את המוזיקה במקביל (יש אפשרות לכבות את ההתראות הקוליות, לשיקולכם).

טעינה חשמלית על פי היבואן:

6 שעות לטעינה ביתית – איטית מלאה.

69 דקות לטעינה מהירה מלאה

16 דקות לטובת 50 אחוז טעינה, מהירה.

כך או כך, ברבע שעה של טעינה מהירה, תקבלו קרוב ל-200 ק”מ טווח חשמלי. אז הזדרזו לסיים את הקפה והסנדוויץ’, ושתהיה לכם נסיעה טובה, שקטה, ובטוחה.

רכב המבחן: יונדאי איוניק 5, ברמת גימור Prestige הפותחת – 189,900 ש”ח
רמת האבזור הגבוהה, עלית, מומלצת יותר בעיני. היא מגיעה עם תוספות שמעצימות את החוויה הכללית ברכב, כמו מושבים מתכוונים חשמלית, אוורור וחימום מושבים, חניה אוטומטית, ועוד – מחיר: 216,900 ₪.

לכל הפרטים הטכניים, רמות האבזור והמחירים