יונדאי ולוסטר טורבו

גררררר, פרונט מגרגר

אחוות הוולוסטרים
וזה לא נגמר פה. אם אתם בעלים של וולוסטר אתם בוודאי יודעים שזה לא מסתכם רק בכם וברכב. אתם עכשיו חלק ממועדון. הצטרפתם למשפחה לא קטנה ומאוחדת של נהגים צעירים ישראלים שמאוהבים בכלי הרכב שלהם, זה מה שנקרא – אחוות הוולוסטרים בכבישים. 
אפשר להרגיש את האחווה של בעלי הוולוסטר ברחבי כבישי הארץ בצורה שלא תראו כמעט עם אף רכב אחר. משהו בחיוך והקריצה שתקבלו פעם – פעמיים ביום. כאילו כל מי שנוסע בוולוסטר יודע משהו שכל היתר לא יודעים. זה קטע.

מפרט טכני
כאמור, הרכב שבחנתי מכיל מנוע 1.6 טורבו GDI עם 186 כוחות סוס, (באמת? לא מורגש), ומומנט של 27 קג”מ שמתקבל כבר ב1500 סל”ד.  
תאוצה של 8.1 שניות מ0-100 קמ”ש, וצריכת דלק חיובית של 10 ליטר ל100 קילומטר (כן, זה חיובי, כי אתם תלחצו הרבה על דוושות הגז).

ביצועים תכל’ס
נתחיל במה הכי כיף ברכב הזה: הסיבובים החדים שאפשר “לקחת” איתו ועדיין ליהנות מאחיזה ויציבות מרשימים. ההגה מתפקד כמו עוגן, הצמיגים הרחבים והספורטיביים אוחזים באספלט טוב טוב, ואני כנהגת (נקבות מפחדות יותר) הרגשתי יותר מתמיד שאני יכולה לנסות יותר ויותר את היכולות של הרכב.
ההילוכים בצורת פדלים בצידי ההגה מהנים לנהיגה, דווקא בתוך העיר, ולבלום איתם זו חוויה, גם בשל הבלימה החזקה והאפקטיבית, וגם צלילי המנוע שבוקעים ונשמעים במיוחד. תיבת הילוכים האוטומטית עם שישה הילוכים תפקדה היטב ושירתה אותי מצוין בנסיעות עירוניות ובינעירוניות.

למכסה המנוע שלום

פחות חיובי: העובדה שבמהירות גבוהה הוולוסטר מקפצת, כמו רחפת. גם בכבישים סלולים היטב, כל פעם מורגשת קפיצה מכיוון אחר. מה פשר הקפיצות האלה בנסיעה, תהיתי. הרי בוולוסטר יש מתלים קדמיים עצמאיים עם קפיצי סליל, אבל המתלים האחוריים קשוחים, מתלים נוקשים המאפיינים רכב ספורטיבי, שלא בנויים לספוג ולשכך זעזועים כמו בכלי רכב “רגילים”. והפתרון הוא לכייל / לכוונן אותם שיהיו רכים יותר. 
לזה תוסיפו את העובדה שהרכב הזה סופר נמוך, ותמיד תהיה מהמורה בדרך שתזכיר לכם את זה. חכו לבום.

אבזור 
שליטה על העברת הילוכים מגלגל ההגה, כמו גם, שליטה על מערכת המולטימדיה, בלוטוס מקורי, מערכת שמע פרימיום בדגמי ‘עלית’. כניסות USB, AUX, וIPOD. בקרת אקלים, הגה כוח חשמלי (אתם תשמעו כבר..).
ריפודי עור, חימום מושבים, מחשב דרך, בקרת שיוט, חיישני נסיעה לאחור מקוריים, וחישוקי סגסוגת קלה.

ועל אף כל אלה, לעומת המתחרות, דוגמת פולקסוואגן שירוקו, וסיטרואן DS3, חסרה לי האיכות האירופאית, איכות החומרים, “הפינישים” האלה בהרכבה ובעיצוב שיש לגרמנים וצרפתים. מרגיש כאילו הקוריאנים מחפפים שם. זה בטח קשור לחיסכון בעלויות של חלקים, אבל זה בדיוק מה שעושה ויעשה את ההבדל ברגע המכריע – רגע הקנייה.
בניגוד ליונדאי, פולקסוואגן יאטמו היטב את רעשי הרוח ויבודדו את המנוע בצורה כזו שלא תשמעו אותו מתאמץ בלחיצות. וסיטרואן ישקיעו את רוב הכסף והמחשבה בעיצוב ואבזור תא הנהג, ויגרמו לכם כנהגים להרגיש כמו בסלון בבית שלכם, ככה נוח. (ולא התכוונתי לדשבורד הדהוי בסיטרואן סקסו של דוד שלכם מ2001, אלא לדגמי סלון ורכבי ספורט חדשים של היצרן).

אז הוולוסטר יכולה להיות מהנה, וזריזה, ולא זוללת דלק כפי שחשבתי, וכולם ילטשו בכם מבטים, אבל בחישוב הסופי, מבין השלוש היא תהיה האופציה השלישית שלי. הבחירה בידכם, האם תוותרו על נוחות ופינוק לטובת רכב עם חלפים זולים יותר?

בבטיחות, אין פשרות בוולוסטר – 6 כריות אוויר (אפשרות לניתוק כרית אוויר קדמית), מערכות בטיחות למניעת החלקה, בקרות יציבות, מערכת סיוע בזינוק בעליה, קורות חיזוק בדלתות ופגושים סופגי אנרגיה. בציוני ריסוק קיבלה הוולוסטר חמישה כוכבי ריסוק, עם ציון גבוה במיוחד בהגנה על הנוסעים ברכב.

קהל היעד
רכב ליחיד או זוג, כי הכי כיף לעשות פוזות על חבר או חברה.
ואם אתם משפחה קטנה ואתם ממש מתעקשים שיהיה לכם וולוסטר, יש מספיק מקום לעוד שני מבוגרים או ילדים מאחור, ויש גם את הדלת השלישית שדרכה ניתן להכניס כיסאות בטיחות ביתר קלות. 
יש גם תא מטען גדול ועמוק בצורת אמבטיה, עושה חשק לקפוץ פנימה.

כמה זה עולה לנו?
159,900 ש”ח לדגם הידני
169,900 ש”ח לדגם האוטומטי