לנדרובר דיפנדר 90 החדש (3 ל’ 250 כ”ס) – מבחן דרכים

נופש במלון בצפון ולנד רובר דיפנדר קצר, מה צריך יותר מזה? ממש ערוץ החיים הטובים – לנדרובר דיפנדר 90 החדש (3 ל’ 250 כ”ס) – מבחן דרכים

“הילדים צריכים נופש, וגם אני”, אומרת האישה בקול נחרץ. אני מסכים איתה, אבל הצצה מהירה באינטרנט מבהירה לי שאצטרך למכור איבר או לשדוד בנק בשביל נופש באילת בתקופה הזאת. בכל זאת מיליון וחצי ישראלים לא טסים לשום מקום, והמחירים בהתאם.

“מה את אומרת על הצפון?” אני שואל. “מצידי שיהיה בלבנון, רק סגור מלון, עם בריכה מקורה לילדים כי הולך להיות קריר”. ואכן, אפליקציית מזג האוויר מראה על סופ”ש די קריר לפנינו. מבאס. נראה כאילו כבר מספר שבועות מישהו שם למעלה אומר “אני אדאג להם למזג אוויר חם מיום ראשון עד חמישי, אבל בסופ”ש שירצו להתאוורר – גשום וקר”. 

בסוף סגרנו מלון בנהריה. הילדים פחות מתלהבים מהבריכה ויותר מהאפשרות שנוסעים לעיר מהסדרה “השוטרים”, ואפילו מתעניינים, אם נבקר בתחנת המשטרה המפורסמת מהסדרה ואם אפשר לפגוש את מאור עזרא מהסדרה. נו, דור הנטפליקס.

הסופ”ש מגיע ואני נכנס לאולם התצוגה של לנד רובר-יגואר בהרצליה פיתוח לאסוף את הלנד רובר דיפנדר 90 החדש. זהו רכב השטח המדובר ביותר בחודשים האחרונים, אשר הושק לא מזמן בישראל בהשקה דינאמית.

למרות שמדובר בגירסא הקצרה של הדיפנדר, הדיפנדר 90 עצום! זאת כמעט קוביה של שתיים על שתיים במידות. יש פה 2.008 מ’ רוחב (ועוד עם מראות מקופלות) ו1.969 מ’ גובה. הוא קצר יותר עם בסיס גלגלים של 2.587 מ’, מה שנותן לנו זוויות גישה (37.5 מעלות) ונטישה (40 מעלות) גדולות יותר, לעומת דגמי ה-110 וה-120 הארוכים יותר. לנדרובר דיפנדר החדש וה90 בפרט מרשים, לא רק בגודלו, אלא גם בעיצוב שלו. איכשהו הצליחו לשמור פה על מאפייני עיצוב זהים, שנמשכים לאורך השנים ועדיין לחדש ולהפתיע, עם כלי רכב שנראה מעודכן ומודרני לימים אלו. 

מאפייני עיצוב כמו המדרכים בצידי מכסה המנוע, או כונסי האוויר בצדדים, לטובת התקנת שנורקלים במידה ונרצה ל-“שפצ’ר” את הכלי. וכן, כשמדברים על הדיפנדר, מדברים במושגים כמו “כלי” או “מכונה”, משום שיש פה רכב שטח עם חתיכת היסטוריה מוכחת.

לפני שנגע בשאר הרכב, שמעתי מספר טענות על כך שתא המטען של הדיפנדר 90 בקושי מספיק לתיק אוכל. אני יכול להרגיע אתכם על ההתחלה ולהגיד שנכנסו שתי מזוודות (בעמידה ולא בשכיבה כמקובל) תיקי מטיילים, מעילים וקורקינט. מכובד, לא?. נחזור לשאר הרכב. החזית אגרסיבית ושומרת על אותו קו ודמיון לדגם היוצא, ודגמי העבר. בקדמת מכסה המנוע העצום – הכיתוב DEFENDER, שבעקבותיו עוד לא מעט יצרני רכבי פנאי או שטח הוסיפו גם הם את שמם. 

פנסי הרכב המרובעים בעלי תצורת Premium LED עם חתימת אור עגולה, כקריצה לפנס המוכר מהעבר. חשוב להבין, זה לא עוד רכב פנאי, זה רכב שטח ה-אולטימטיבי. בגרסה הקצרה, בעלת שלוש הדלתות העיצוב והניפוחים בצדדים עם חלון אחורי ענק ומושחר. מאחור, פנסי התאורה האדומים ופנסי האיתות הכתומים האייקונים והעגולים שמלווים את הדגם מיום היוולדו, זכו למראה חדשני מעודכן ויפיפה. המיקום זהה ונפרד כאשר התאורה בתוך מסגרת שחורה והאיתות כמו בגרסאות לאורך ההיסטוריה, בצד למטה בקצה הכנף האחורית. 

במרכז החלק האחורי גלגל ספייר 255/65 19″ ALL TERRAIN כמו שאר ארבעת הצמיגים המותקנים. מעל הכל ישנו גג זכוכית ענק משולב חלון שמש נפתח, ומסילות אורך בצבע שחור.

לנד רובר דיפנדר 90 שהגיע אלינו למבחן, מגיע בצבע ירקרק-זהב, מה שעושה אסוציאציה למראה של רכב צבאי. כל ישראלי ששירת בצבא ופגש את ה”דווידים”, הכינוי לרכבי הדיפנדר הצה”לים, יבין מהשניה הראשונה שהדיפנדר החדש רחוק כמזרח ממערב ממה שזכר. פתיחת הדלת הענקית חושפת תא נוסעים מפואר וירקרק במקרה שלנו. יש מושבי עור חשמליים וירקרקים גם כן, עם זיכרון כיוון מושב. אין ספק שהמעצבים בדיפנדר עיצבו את הרכב לאנשי שטח – יש פה לא מעט ידיות אחיזה ותאי אחסון וטכנולוגית עלית, ומצד שני אין את האגרסיביות והגרוטסקיות שמקבלים ברכבי שטח אחרים. קחו למשל את ידית האחיזה, כשעולים לרכב (עם מרווח גחון של 291 מ”מ במצב OffRoad אתם תצטרכו אותם), הן משולבות כחלק מצידי הדשבורד בצורה אלגנטית. לא עוד ידיות בולטות משיוצאות מקורות הרכב. 

אותו הדבר עם ידית האחיזה לנוסע היושב ליד הנהג, שמטלטל בנסיעה בשטח. גם כאן הידית מוחבאת בתוך הדשבורד בצורה חלקה וזורמת, ואף קטיפתית, בשל חיפוי העור ההפוך של הדשבורד. צריכים תאים? לאורך הדשבורד ישנם תאי אחסון עם מקום לבקבוקי מים גדולים, מכשירי קשר, מפות ומה לא. בנוסף, נמצא תא אחסון ענק מתחת למשענת היד במרכז ואף בדלתות.

תשכחו מהדשבורד המשעמם שהכרתם ברכבי שטח אחרים. פה, יש שילוב של יוקרה וטכנולוגיה עם עיצוב שמראה שעדיין מדובר פה ב”לועס סלעים” למי ששכח. בדשבורד ניתן למצוא לצד לוח שעונים דיגיטאלי ומסכי מולטימדיה בגודל של 12.3″ ו10″ בהתאם, גם לא מעט ראשי ברגי חיבור כסופים שמוסיפים למראה הקרבי, בדשבורד בדלתות ובקונסולה המרכזית. אם הייתי רוצה להגדיר את תא הנוסעים של לנדרובר דיפנדר החדש הייתי אומר שהוא מעין שילוב של קוקפיט של מטוס איירבוס חדש והרקולס צבאי. עד כמה מדובר פה ברכב שטח? רצפת הרכב שטוחה, עם כיסוי גומי נשלף, המאפשר שטיפה עם צינור מים, במידה ונרצה.

הגיע הזמן לצאת לדרך

שלושת הילדים מטפסים לרכב, אחרי שהזזנו את המושב הקדמי קדימה. אם אתם נדרשים לבוסטר, תדעו שכל עוד מדובר בבוסטר בגודל סביר הוא ישתחל בקלות מהמרווח שנוצר בין הקורה למושב הנהג או הנוסע הקדמי, אחרת תצטרכו להנדס אותו פנימה דרך דלת תא מטען והמושב האחורי.

הילדים יושבים בנוחות מתלהבים מהחלונות שמקיפים אותם מכל צד וממעל. אני מחזיר את המושב החשמלי לאחור ויחד עם האישה מטפס (אין דרך אחרת לתאר זאת) למושבים שלנו. התחושה היא, שאתה לא יושב בעוד רכב מוגבה, אלא במשאית. ואכן, במהלך הדרך מצאתי את עצמי עומד ברמזור כשאני מסתכל בלבן של העיניים לנהגי משאיות מסחריות. בזכות הגודל המרשים והישיבה הגבוהה, ההרגשה מאוד בטוחה ויציבה. הגלגל האחורי בשילוב המזוודות העומדות, ושאר הציוד, משאיר לי חרך ירי צר לראיה בשמשה.

לחיצה על כפתור מאחורי המראה והופ! מקבלים צילום מבוסס מצלמה אחורית. בלנדרובר קוראים לזה CLEAR SIGHT, אני קורא לזה שיחוק. זה לא עוד איזה גימיק שאפשר לקנות באלי אקספרס. זאת מצלמה איכותית עם שידור וידאו ללא כל דיליי ואיכות תמונה קריסטלית גם בלילה, ששווה רק בגללה לרכוש את רמת הגימור SE הנבחנת שבו היא מגיעה. לאורך כל המבחן המצלמה דלקה. אנחנו רואים איך אט אט מראות מוחלפות במצלמות ברכבים שונים והאמת, בצורה מוצלחת.

אני מניע את הרכב ואני לא שומע שום טרטור מנוע דיזל, הוא שקט וחרישי – מנוע 3.0 ל’ 6 צילינדרים עם 250 כוחות סוס ו-58.1 קג”מ (!!!) מומנט, והוא שקט, כמעט על גבול ההיברידי. מדהים. יוצאים לדרך. הדיפנדר 90 מושך מבטים לאורך כל הנסיעה. יש לו לוק ונוכחות. אני עולה במהירות, הטורים בהתאם, והשקט ממשיך להשמר מכיוון המנוע. הרעשים היחידים שנשמעים הם מכיוון חיבור הגג והשמשה הקדמית, מעין רעש רוח לא מובן, ועוד רחשים מהמושב האחורי, שם בן הזקונים שלי פתח שקית במבה.

לנדרובר דיפנדר 90, למרות גודלו, מאוד זריז. כל לחיצה על דוושת הגז מעיפה אותו קדימה. אני יוצא לעקיפות ללא כל חשש, גם בשל התאוצה, וגם בשל שלל מערכות הבטיחות ה”מועמסות” בו. אמנם מערכת ה-LKA התקשתה לשמור על מרכז הנתיב, בעיקר בעיקולים, ייתכן בשל גודלו ומשקלו של הכלי, והתראה אקטיבית על רכבים בשטח מת התגלתה כרגישה מדי, והתריעה גם כשהרכב בנתיב הצולב היה במרחק רב מאחור, אך בקרת השיוט האדפטיבית עבדה מעולה, ובשורה התחתונה, התגלתה פה מכונת שטח בטיחותית עם ציון בטיחות ישראלי 8 המקסימלי, רבות בזכות מערכות בטיחות נוספות לשטח, כמו בקרת התהפכות ובקרת יציבות אלקטרונית.

הנוף העירוני מתחלף במהרה בנוף הצפון הירוק, ואני מקדיש זמן לחקור את מערכת הסאונד ברכב, של MERIDIAN עם 10 רמקולים וסאב. אני משמיע את פס-הקול של ג’ימס בונד. בכל זאת, אני נוהג ברכב שלו מהסרט, והביצוע של הזמרת אדל ל-Skyfall ממלא את חלל הרכב באופן מושלם.

עצירה ראשונה בעכו. לאנגלים יש היסטוריה עם העיר הזאת, הן מתקופת הצלבנים, והן מתקופת המנדט הבריטי. הלנדרובר דיפנדר, למרות גודלו, משתחל יפה בסמטאות והכבישים הצרים בעיר העתיקה. אחרי סיור קצר עם הילדים וסיור מאכלים בשוק, אנחנו חוזרים לרכב, כשפתאום גשם מטורף תופס אותנו. אני חושש למושבים ולחלקי העור ההפוכים, ואכן, פתיחת הדלת מכניסה לא מעט גשם לפנים הרכב, המותיר סימני מים בדשבורד והמשענת המרכזית, מה שגורם לי לאבד דופק.

אני מחפש חימום מושבים או אוורור לייבוש ולא מוצא. לאחר 15 דקות נסיעה לכיוון נהריה הכל מתייבש וסימני המים נעלמים כלא היו. סתם דאגתי. מתברר שמהנדסי המוצר חשבו גם על זה. אחרי הצ’ק אין במלון מזג האוויר משתפר ואנחנו נוסעים לסביבת חוף אכזיב. בדרך לשמורה אני נדרש לחצות מעבר מים קליל, לא שאני צריך, אבל הדיפנדר מגיע עם מתלים אדפטיבים, מתלי אוויר אלקטרוניים מתכווננים ואני מגביה את הדיפנדר ב-14.5 ס”מ נוספים, לגובה המקסימלי שלו. אם מקודם חשבתי שאני יושב גבוה, עכשיו יש לי ממש פחד גבהים.

מזג האוויר שוב משתנה והופך גשום ואנחנו עולים לכביש 4 ופונים לכביש 899 לכיוון בצת. הדיפנדר לוקח בקלילות את העליות החדות ונצמד לכביש בעיקולים בצורה מרשימה. הוא מטפס בהילוכים, ולמרות שיש פה תיבה אוטומטית 8 הילוכים, הוא אינו נדרש כלל להילוך השמיני, ולמעשה, במרבית המבחן שייט בקלות באזור ההילוך השישי.

השמש כבר שוקעת ואנחנו שמים פעמינו חזרה למלון, לא לפני שאנחנו עוצרים לגלידה ברחוב הגעתון בנהריה. שוב הדיפנדר 90 (הקצר והמרשים), זוכה ללא מעט מבטים משתהים של עוברי אורח. 

נופש, לא נופש, אני מוצא את עצמי מתעורר ב-5 בבוקר. אני יודע מה אני הולך לעשות עם הזמן הפנוי שנותר לי עד שהילדים יתעוררו וירדו לחדר אוכל. קפה זריז, ואחרי מספר דקות אני בתוך הדיפנדר, נוהג בשטח קליל באזור עבדון. הגיע הזמן לבדוק את מערכת ה-TERRAIN RESPONSE שהדיפנדר החדש מגיע עימה. מדובר במערכת עם שבעה מצבי נהיגת שטח: חול ובוץ, סלעים ומדרון ומה לא. הדיפנדר החדש מגיע גם עם מצב חציית מכשול מים. במידה וחשקה נפשכם לחצות נחל, יש לו לדיפנדר חיישנים מחוץ לרכב המאפשרים לדעת את גובה המים. במצב המוגבה ביותר שלו תוכלו לחצות נחל של עד 90 ס”מ מים, ללא צורך בשנורקל ואביזרים נוספים. המערכת יודעת לנעול ולשחרר דיפרנציאל בהתאם למצב בשטח, להגביה ולהנמיך ובעצם, עושה הכל לבד מבלי שתצטרכו כל ידע בנהיגת שטח. 

אחרי שעתיים של משחקי שטח קלים, אני יכול להגיד שהקהל של הדיפנדר יתחלק לשניים –  אלו שיאהבו את כל הטכנולוגיה שבו ומערכות הסיוע המעולות שהוא מציע לנהיגה בשטח, ואלו שיתבאסו על כל הקורסים לנהיגה בשטח שעברו בצבא או באיזה מועדון שטח, שכבר, איך נאמר – מיותרים משהו. כבוגר קורס מו”ס צה”לי וקורסי נהיגת שטח, ואחרי למעלה משני עשורים של שירות מילואים כמפקד-לוחם בפלס”ר חטיבתי, אני יכול להגיד לכם שאפשר לזרוק את כל התעודות האלה לפח. הממזרים שינו את חוקי המשחק. אמא שלי יכולה לנהוג בשטח טכני עם הדיפנדר החדש, בלי שום ידע קודם. אני אהבתי את זה, אני יודע שיהיו אחרים שפחות.

ובכל זאת, לטובת קוראינו חובבי השטח, אם בשטח עסקינן, מערכת האחראית על השיכוך עושה עבודה מצוינת, אמנם היא פחות מכנית ממערכת בולמים קלאסית (קוילאובר או קפיצי עלים) אך המערכת ההידרופניאומטית משככת את השטח בצורה מצוינת, אמנם מרגישה מעט ״פייקית״ לעומת קפיצים/בולמים שאמנם מנדנדים את הרכב אך מעבירים בצורה אותנטית יותר את הנעשה מתחת לצמיגים, לרבות תחושת ריחוף בשבילי כורכר מהודקים. הרכב נשאר צמוד לקרקע ושומר על קו מרשים בלי להתנדנד כמעט, בעיקר בזויות גלגול שמפרות את היציבות. מלבד מצלמות 360 עם הדמיית תלת מימד, יש פה מנגנון מכסה מנוע שקוף, המאפשר בעצם לראות מה קורה בשטח מתחת למכסה המנוע ולבדוק אם אין בולדר או משהו בדרך.

אמנם גלגל ה-19″ צפוי שיהיה פחות משכך מפאת קוטרו, וגם מאחר ועטוף בצמיג ALLTERRAIN, אך הוא צלח בקלות את השטח. יש פה שלל מערכות אלקטרוניות נוספות לעזרה בנסיעה בשטח, שקצרה היריעה מלהכיל.

חזרה למלון. אחרי מקלחת וארוחת בוקר אנו קופצים לראש הנקרה. הדיפנדר נח לו בזמן שאנחנו מסיירים באתר. כמה הוא יפה על רקע הים והמצוק. משם, אנו מתחילים להדרים חזרה הביתה, לא לפני שאנו עוצרים לתדלוק קצר – צריכת הדלק הראתה 10 ק”מ לליטר בנהיגה משולבת בעיר, ונסיעה בינעירונית ושטח. לא רע בכלל בשביל הג’מוס הזה.

האישה והילדים נרדמו בחזור, ואני מתחיל לסכם

מדובר ברכב שטח איכותי בשונה מאוד מהקונספט הראשוני של הדיפנדר, שהיה רכב חסון, עמיד שטח ופשוט מאד. בדיפנדר החדש ניכרת האיכות, החדשנות, הייטק על סף בינה מלאכותית בשטח, בניגוד לשמרנות והאיפוק הבריטי. זהו רכב שטח מעולה, סופר הייטקי, עם מערכת סאונד מעולה ונוחות ואיכות של מכונית סלון יוקרה. אמנם מדובר בתג מחיר שמתחיל ב-468,000 ש”ח, אבל הוא פשוט שווה כל שקל.

החסרונות היחידים שמצאתי בו הם רעשי רוח שהגיעו מכיוון השמשה הקדמית, תפעול מעט מסורבל של בקרת האקלים, וחוסר במיזוג במושבים הקדמיים. אבל כל השאר – מושלם. לנדרובר דיפנדר החדש הצליח לכבוש את השטח, את הכביש, ואת הלב שלי.