מבחן דרכים יונדאי I30
מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, נסיעת מבחן על יונדאי i30
המבחן הזה היה צריך לצאת לפועל מוקדם הרבה יותר, כיאה למעמדה של יונדאי בארץ.
יונדאי הוכתרה כבר לפני חצי שנה כמותג המשפחתיות העולה עולה, תוך שהיא מדיחה את המאזדה-3-המסורתית-נפוצה-מאוסה(?), ומאז ממשיכה לעשות חיל בשוק הרכב.
בשנים האחרונות התמלאו כבישי הארץ בדגמי יונדאי לדורותיהם, ובמחירים סבירים (לפחות לדגמים מהקטגוריות הנמוכות). יש הכל מהכל: מגטס ואקסנט, כלה ב- i10, i20, i25 עד i30cw, i30, i35, ix35 ובקרוב מאד, חללית בשםi40.
אם אתם סטודנטים שלא רוצים לראות מוסך, אנשי ליסינג בדילמה, או משפחות המחפשות רכב עם שוק טוב (מי אמר “עדר” ולא קיבל). יש סיכוי טוב, שכל אחד מכם ימצא את עצמו יום בהיר אחד, רוכש יונדאי.
הישראלים אוהבים
זמן טוב להשוואות: על אף שה-i30 מקוטלגת כרכב משפחתי קומפקטי, היא מתחרה ישירה של משפחתיות קלאסיות כמו מיצובישי לנסר, פורד פוקוס ומאזדה 3. וכדי להיות הוגנת, אני אסיר מהרשימה את המתחרה – פורד פוקוס, רק משום שהדגם החדש שלה משודרג ומרשים בכמה רמות מכל המתחרות שציינתי. במקומה אתייחס לניסאן טידה.
יש ללחוץ על כפתור העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בליא, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק.
אבזור בסיסי משביע רצון
קצת פרקטיות: ביונדאי יש כמה תוספות שחיבבתי מאד, כמו פתח למשקפי שמש/ראייה בגובה הראש של הנהג, פתח נוסף בראש הדשבורד, להטמנת אייפון או מסמכים. ומעמד ראוי לשתי כוסות, מימין הנהג, אבל אחד כזה שמחזיק כוסות ולא סתם מובנה ברכב כדי לראותו בלבד.
בפנים הרכב, דיי מרווח בתא הנהג, ומושב הנוסעים מאחור “יכיל” שלושה מבוגרים, שלושה בוסטרים או שני כיסאות תינוק מכובדים ומעט מקום ביניהם (המושב האחורי רחב יותר מהטידה וזהה כמעט ללנסר ומאזדה 3). תא המטען קטן מאד לצרכים של משפחה, בל נשכח שעדיין מדובר במשפחתית קומפקטית, בקטגוריה שלה תא מטען בנפח 3400 ליטר זה סביר. אז לאלה המחפשים תא מטען ראוי שיכול להכיל יותר מעגלה וקצת קניות, שיבדוק את דגם הסטיישן של ה- i30, עם תא מטען מכובד של 554 ליטר, שנפתח ל1390 ליטר בקיפול מושב הנוסעים. או מאידך, שילטוש עיניים למתחרות כמו פלואנס/מגאן/קורולה.
שלושה מבוגרים או 2 כיסאות תינוק
באלפיים ש”ח יותר עדיף כבר i30 סטיישן
נוח למדי בi30, לא היה לי צורך לשחק יותר מדי עם כיוון הכיסא, אך גם לא היה יותר מדי מקום לרגליים. יש כלי רכב שהרגשתי “מלכה” בתוכם, גם מבחינת פאר וגם הייתה תחושה של מרחב – לא במקרה הזה. בכלל, הi30 לא נוחה במיוחד, לא מלהיבה במיוחד, ולא גוררת לטישות עיניים של העוברים ושבים, מבחוץ או מבפנים. העיצוב שלה כן יפה לטעמי, אך יש מעוצבות, מרווחות, ומפנקות ממנה.
בגזרת הביצועים הרכב יציב, הנהיגה זורמת יפה, החלפת הילוכים אוטומטית ויחסית חלקה.
לא אתגרתי את הרכב במסלול קשה מדי, או במהירויות גבוהות מדי. והרבה מזה תלוי בתחושה שהרכב מעניק. ליונדאי 126 כ”ס ונפח מנוע 1.6 ובכל זאת, לא עושה חשק לנהיגה “פרועה”, ומרגיש שהמנוע לא ממש בנוי לזה, ממליצה להימנע מ”נהיגה אתגרית”, או פשוט לשקול את דגם הDynamic עם נפח 2.0.
אי אפשר להימנע ממשיכות סל”ד כשלוחצים על דוושת הגז, בתחילת הנסיעה, ולא מדובר ב”פתיחות” אגרסיביות, אלא רק בניסיונות לסחוט קצת את דוושת הגז ביציאה מרמזור. המנוע מתאמץ ו”נוהם”, שזה נחמד, אבל לא קרוב להיות מהנה. כל זאת, לא סותר את העובדה שהרכב זריז, יותר מהמיצובישי לנסר, הניסאן טידה, ומסיטרואן C4 (כשחווית הנהיגה זהה בשתיהן, עם יתרון ביציבות לC4). על הנייר הi30 גם יותר זריזה ממאזדה 33, אבל לי אישית הייתה חוויה שונה, וטובה יותר בנהיגה על המאזדה.
לא בנויה לאתגרים
צריכת דלק, סבירה מאד, בנסיעה בינעירונית – 14.6 קילומטר לליטר, בנסיעה עירונית פקוקה בסביבות 11.8 קילומטר לליטר. נתונים זהים לצריכת הדלק של ניסאן טידה, ויתרון לi30 לעומת המתחרה הישירה מאזדה 3.
חניות, מדד חשוב שהזנחתי מעט, היונדאי i30 בנויה במרכב “האצ’בק” (תצורת רכב הבנויה משני חלקים בלבד – תא מנוע ותא הנוסעים), כשאורכה זהה כמעט לניסאן טידה (גם “האצ’בק”) וקצרה מן הסתם ממתחרות עם מרכב סדאן (הבנויות משלושה חלקים – תא מנוע, תא נוסעים, ותא מטען). לפיכך, אורך היונדאי יקל על מלאכת מציאת חניה.
יתרונות – אמינות, סחירות.
חסרונות – תא מטען קטן, חסרת ייחוד, לא טובה מאף משפחתית אחרת.
למי כן V – למשפחות ה”מיינסטרים” (אלה הבוחרות רכב לפי מה שהולך בשוק).
למי לא X – לכל היתר, ולאלה המחפשים יותר מרכב שייקח אותם לעבודה ובחזרה.
