מחוץ לקופסא: פיג’ו 2008 החדשה (1.2 ל’ טורבו) מבחן דרכים
הגיעה לפתחי מכונית, קרוסאובר, שהושקה לפני זמן מה (בתחילת השנה) לפני הקורונה… ונשארה לי בראש, בעיקר, כי ראיתי שהקולגות שלי, עיתונאיות רכב בחו”ל מחבבות אותה מאד. מאד. איכשהו, היה לי ברור, שזו מכונית שתדורג יפה בטקס השנתי שלנו – WWCOTY, טקס לבחירת רכב השנה של פאנל עיתונאיות הרכב בעולם.
אי אפשר להתעלם מהעיצוב המאד מושך ויפה של הפיג’ו 2008 החדשה. כל זווית מרשימה מקודמתה, עם קימורים רבועים, חרטום רחב ומרשים, “מבט אגרסיבי וחצוף” של פנסי הלד, ושבכה קדמית מאד מיוחדת ונאה בעיני. הרכב הזה יפה ומרשים, מבפנים החוצה. והצבע הכחלחל שקיבלתי, בעיני יפה עוד יותר מזה האדום.
רכב המבחן שלפניי, בגרסת בנזין, וברמת גימור הגבוהה – פרימיום. ה-2008 מוצעת בארץ עם שני מנועים, בנתיים, (עוד חודשיים בערך תגיע הגרסה החשמלית…), גרסאות בנזין ודיזל:
מנוע בנזין, 1.2 טורבו PureTech עם 130 כ”ס ב-5,500 סל”ד ומומנט של 23.4 קג”מ ב-1,750 סל”ד. מאפס ל-100 קמ”ש הרכב יאיץ ב-9.1 שניות.
וגרסת דיזל, לשמחתכם, אני מניחה, עם מנוע 1.5 טורבו-דיזל BlueHDI עם 130 כ”ס, ומומנט נאה של 30.6 קג”מ ב-1,750 סל”ד מהמקום ל-100 קמ”ש הרכב מאיץ תוך 9.3 שניות.
שתי הגרסאות המנוע משודכות לתיבה המוכרת של הקונצרן, 8 הילוכים אוטומטית של אייסין.
גולת הכותרת, או לפחות שווים לה, הם המתלים של הפיג’ו 2008. אפשר לכתוב עליהם חצי מבחן. בשתי מילים, מדובר ב”מתלים רכים”, זה אומר שהתחושה שלהם תהיה בין משככת מהמורות לקופצנית בנסיעה קצת יותר מהירה בכביש שאינו חלק ב-100 אחוז.
בעיר, כל מהמורה ובאמפ נבלעים ברכות, וגם אם מתלווה לזה תחושה גלית/קפיצית, זו לא תחושה שהייתי רוצה לבטל, ולא להרגיש.
מה שמוזר לי, הוא שכמה שהם קפיציים, רכים, התנועה שלהם מהנה ומרוסנת, וזה כיף. זה חלק מחווית הנהיגה בפיג’ו 2008, חלק מה-DNA של הרכב הזה. צעיר, מהנה, שונה, סורר במקצת.
בנהיגה סופר רגועה וזהירה, שכוללת מעבר על באמפ ב-10-20 קמ”ש, נהיגה מתונה בכלל בכביש עירוני ובינעירוני, וכמעט ולא תרגישו את האופי של המתלים במלואו. תרגישו רק את החלק המשכך, וזה נהדר. אבל הרכב הזה, איך שהוא בנוי מבפנים, המנוע שלו, הביצועים שלו, כל אלה איכשהו דוחפים ללחיצה לא מתונה על דוושת הגז. תלחצו ותרגישו על מה אני מדברת. כיף.
מה שעוד יותר עוזר לכיף הזה בנהיגה: מנופי העברת הילוכים מאחורי גלגל ההגה, ומצבי נהיגה. וכשאני כותבת מצבי נהיגה, זה ברור שאני מתייחסת למצב הספורטיבי, שלשמחתי באמת מחדד את הביצועים, ומוסיף פלפל לנהיגה. כמו גם המנופים הנחמדים, איתם אפשר לשלוט בהעברת ההילוכים בצורה מהירה ומהנה. כיף מאד.
איטום הרעשים טוב בפיג’ו 2008 החדשה מרשים בגדול. בנסיעה בעיר לא תשמעו כמעט רעשי דרך, ובנסיעה בינעירונית, אלה יכנסו רעשים קלים ב-120, וב140 רעשי רוח וכביש (מבית הגלגלים). לקרוסאובר קומפקטי ב-135,000 אלף ש”ח, זה יפה ואפילו מפתיע.
בוא נדבר על סביבת הנהג והנדסת האנוש ב-2008: לא שונה בהרבה מהדור הקודם – מסך המולטימדיה נותר בגודל 7 אינץ’, אבל זכה למסגרת גדולה ואלגנטית, ונוטה כעת לכיוון הנהג, לנוחות גבוהה יותר (אולי גם שלא ייווצר סנוור עם השמש שנכנסת מהשמשה הקדמית?). המסך הוא מסך מגע, והממשק מוכר וידוע משנים קודמות ומכוניות אחרות בקונצרן.
מערכת שמע, שליטה על הגדרות רכב שונות, וגם שליטה על בקרת האקלים מהמסך, אך עם שינוי קל לטובה – כעת התווספו שני כפתורים, מתגי פסנתר, מתחת למולטימידה, ששולטים גם כן בבקרת האקלים – מתג אחד אחראי על כיבוי והדלקת המיזוג, והאחר – מפעיל מיזוג/קירור על מקסימום. אהבתי את פד הטעינה, ופתחי האחסון, וכניסות ה-USB המבורכות, גג פנוראמי בתוספת תשלום.
הפתעת היום, השבוע, החודש, מגיעה בצורת מקום ייעודי לנייד, פתח אחסון שנפתח בנגיעה קלה והופך למעמד לטלפון. ומעמד טוב, הנייד שלי ישב ולא זז, לאורך כל הנסיעה. כמה “פשוט” כמה גאוני ונחוץ. ובאמת שלא ברור לי, איך כל יצרן (שמכבד את עצמו) לא מכניס בתכנון תא הנוסעים ברכב שלו – תא/מעמד מיוחד לסמארטפון. תוריד מקום אחסון אחד מיותר, ועצבו מקום לשים עליו את הנייד. היי אנחנו תיכף ב-2021.
עם ווייז בטלפון, או סתם בהאזנה למוסיקה, הנייד הפך לחלק אינטגרלי מתא הנהג. פיג’ו עשו את זה בצורה הטובה ביותר שראיתי עד כה. ובכלל נראה שפיג’ו עשו עבודת מחקר רצינית מאד, דיברו עם הלקוחות שלהם, התייעצו עם קהל צעיר והבינו מה צריך להיות בדשבורד בשנת 2020. וכך עשו. מבלי רגע להתייחס לעיצוב והנדסת האנוש. אההמ.
3D iCockpit של פיג’ו
תא הנהג של פיג’ו זוכה לשם המיוחד 3D iCockpit סביבת נהג שמתוכננת לנוחות מירבית עבור הנהג (כך כתוב בעלון הרכב), נוחות זה עניין סוייקטיבי כשמדובר במכוניות, ובכלל בעצם. נתחיל בלוח השעונים בתלת מימד? הוא חמוד מאד, נראה מאד מעניין, אפשר להתאים את התצוגה מול העיניים, מפונקציה “התאמה אישית” שנמצא במסך המולטימדיה. סך הכל פשוט מאד. התצוגה מעניינת סך הכל, וניתן גם להתרגל אליה מהר. אני אישית הגדרתי שיהיה מד סל”ד ומהירות, פשוט פשוט.
התראות בטיחות מופיעות כך או כך, אז לא הקדשתי לזה חצי לוח שעונים, כפי שניתן להגדיר.
וההגה, מה איתו? זו לא המכונית הראשונה של הקונצרן, בה אני יושבת במושב הנהג ומגרדת בראש בתהייה. ההגה בתנוחה האוטומטית שלי, הרגילה, הנוחה עבורי, ממוקם לי מול העיניים. מה אני אעשה חשבתי לעצמי, אני צריכה את לוח השעונים חשוף… אז כיוונתי אותו למטה עד הסוף, ואתם מה יודעים מה קרה? כלום. ההגה היה עד הסוף למטה, אבל היה עדיין רחוק מלגעת לי ברגליים. ואיכשהו בדרך המיוחדת והמוזרה הזו, הרגשתי שאני משלימה לעצמי את חוויית הנהיגה הייחודית הזו שעליה סיפרתי עם ה-2008.
הגה קטן נמוך, מתלים על הצד הרך, מנוע קטן, גמיש, דינאמי. תיבת 8 הילוכים אוטומטית של אייסין שמשתפת פעולה כך כך יפה. מושלם.
יחד עם זאת, לא כל אחד יתאהב במה שהוא רואה, כי יש מיוחד וייחודי, ושונה, ויש ייחודי ושונה מדי. וכך מרגישה סביבת הנהג ב2008 – או שתתאהבו בה, או שתגידו וואט דה פאק.
מרווח הפנים ראוי וטוב. מקדימה ומאחור. בסיס הגלגלים – 260.5 ס”מ (תוספת של 6.8 ס”מ, רוחב תא הנוסעים – 177 ס”מ (תוספת של 6.1 ס”מ), ונפח תא המטען כעת – 405 ליטר (תוספת של 55 ליטר). תא הנוסעים מרווח מספיק ל-3 נוסעים בוגרים, או 2 מושבי בטיחות גדולים, מלאים ובוסטר קטן ופשוט באמצע. שלושה מושבי בטיחות מלאים לא ייכנסו. האמת, אני לא מכירה קרוסאוברים בקבוצה הזו, שיכילו שלושה מושבי בטיחות. (ספרו לי אם כן).
בטיחות
פיג’ו 2008 החדש מוצע ב-3 רמות אבזור: ‘אקטיב’ ו’פרימיום’ ו-GT LINE. ה‘אקטיב’ קיבל ציון של 4 כוכבים במבחני הריסוק של יורו NCAP (לא מספיק טוב), ובארץ מקבל ציון בטיחות 6 מתוך 8 ממשרד התחבורה. הרכב ברמה הזו מגיע עם 6 כריות אוויר (ויש נטרול כרית קדמית).
יש מערכת בלימת חירום אקטיבית (עד 85 קמ”ש), מערכת תיקון סטייה מנתיב הכוללת התרעת סטייה מנתיב הנסיעה, זיהוי תמרורי תנועה, התרעת סכנת התנגשות מלפנים, התרעת ערנות נהג, בקרת שיוט עם מגביל מהירות, מצלמת חניה אחורית ב-180 מעלות, וחיישני חניה אחוריים הכוללים תצוגה גרפית.
רמת האבזור של רכב המבחן, ‘פרימיום’, זכתה ל-5 כוכבי בטיחות מארגון הבטיחות האירופאי, היורו NCAP וציון 7 של משרד התחבורה, מתוך 8. זו כוללת מערכת בלימת חירום אקטיבית בעלת טווח מוגדל (עד 140 קמ”ש), בקרת שיוט אדפטיבית כולל פונקציית עצירה (פעילה מ-0 קמ”ש), התרעה ובלימה בזיהוי רכב דו-גלגלי, שמירת מיקום בנתיב בעת שימוש בבקרת השיוט האדפטיבית, 8 כריות אוויר (תוספת של כריות צד ליושבים מאחור).
לסיכום:
הפיג’ו 2008 קרוסאובר קומפקטי ומעוצב למשפחה או ליחידים, שאוהבים את הקונצרן, אבל לא רק, הם חייבים להיות מיוחדים/יוניקיים קצת בעצמם. חושבים מחוץ לקופסא, מעריכים את הדברים הקטנים. נהנים מהייחוד, צעירים בגילם או בנפשם. אני אישית מברכת על מכוניות כאלה שמכניסות קצת טעם וצבע לקטגוריה ולשוק הרכב כולו. שווה בדיקה ונסיעת מבחן.
צריכת דלק: 12.5 קילומטר לליטר.
דירוג זיהום אוויר: 4 (דיזל), 6-7 (בנזין), מתוך 15.
מחיר פיג’ו 2008 – החל מ-127,900 ש”ח
רכב המבחן ברמת אבזור פרימיום – 134,900 ש”ח
טוב: ביצועים, עיצוב, ייחודיות
רע: אם חייבים – איכות חומרים
ענת, תודה על הסקירה.
נכון למועד פרסום סקירת המבחן לרכב,
לאחרונה נוספה להיצע רמת גימור נוספת GT LINE
שזאת כיום רמת הגימור הגבוהה ביותר הנמכרת בישראל.
לכן אני ממליץ לעדכן זאת בסקירה במקום שבו נרשם להלן –
” פיג’ו 2008 החדש מוצע בשתי רמות אבזור: ‘אקטיב’ ו’פרימיום’ ”
ניתן בהזדמנות זאת לעדכן את השוני במפרט של רמת הגימור.
תודה איל
אכן, חשוב לציין זאת
יש לי פג’ו 2008 שנת 2014.
עוד מהשנה הראשונה, המכונית “שתתה” שמן כמו דלק והיו איתה המון תקלות ובעיות.
יצוין כי בנוסף לתקלות חוזרות ונשנות, השירות במוסך “ביטרן” היה מתחת לכל ביקורת, הן מבחינת זמני הטיפול והן מבחינת המקצועיות של הצוות. כך למשל, בפעמים בהן הכנסתי את האוטו למוסך (והיו הרבה כאלה), החזירו לי את הרכב לאחר יומיים, והצוות לא אבחן את התקלות כמו שצריך
מנורת ה-SERVICE דלוקה באופן קבוע, וכששאלתי במוסך אמרו לי “ככה זה” ו”אין מה לעשות”.
גם כשכבר מצליחים לטפל בבעיה והרכב חוזר כשהנורה כבויה, לאחר נסיעה קצר היא נדלקת שוב.
אחרי 180000 ק”מ אמרו לי לעשות שיפוץ מנוע או להחליף מנוע, וכמובן המחיר היה בשמיים (בייחוד בהתחשב בכך שהוצאתי את מחיר הרכב על תיקונים), אז נאלצתי לפנות למוסך לא מורשה. לאחר החלפת מנוע הרכב התחמם שוב והכנסתי אותו למוסך (שוב). לאחר מספר ימים קבלתי טלפון מהמוסך שחסר חלק ולא ניתן להשיג אותו
האוטו תקוע במוסך כבר חודשיים ואין חלק גם בסוכנות של פג’ו אין להשיג את החלק.
ופה הביקורת על השירות של המוסך המרכזי זה שליד איקאה. להשיג אותם זה משימה בלתי אפשרית
וכל מה שאני רוצה זה חלק מסוים . בשיחה טלפונית נאמר לי שאין באפשרותם לדבר עם המחסן, כך שבשביל לדעת אם החלק קיים אני צריך לנסוע אליהם.
כמובן עד שהגעתי פיזית למוסך אז נאמר שגם להם חסר אותו חלק.
אני תקוע בלי רכב (אם אפשר לקרוא לזה רכב) למעלה מחודשיים, נגרמו לי נזקים אדירים.
תודה
ללובינסקי ולפג’ו
ממש חברה לתפארת ומכונית של שנות העתיד