רדיקל SR1 (מכונית מרוץ / מסלול) סקירה וחוויית נהיגה
צילום וכתב: יובל לוי
השבוע היה לי הכבוד והעונג לצלם את הרדיקל SR1 ולנהוג בה במסלול פצאל במסגרת אימון הכרות שערכו Hagay Farran ו Momy Levy. חווית הנהיגה ברדיקל הוציאה אותי רועד ומפוצץ באדרנלין. כשסיימתי לנהוג, הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהחלפתי תחתונים היה לכתוב כמה נקודות על החוויה הזו, על מנת לנסות ולהעביר לכם מה שאפשר במילים
//////////////////////////////////////
חוויה רדיקלית
עעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע
מעטות הן המכוניות שזוכות ליחס הספק משקל של קרוב לחצי כ”ס לכל קילוגרם. למעשה, מדובר ביחס השמור למכוניות על כגון למבורגיני גאיארדו, פרארי F-430 ופורשה GT3 שלשמחתי זכיתי לנהוג עליהן במסלול סטרילי בחו”ל תוך כדי שאני מועך את הדוושה הימנית שלהן ללא רחמים עם חיוך דבילי מאוזן לאוזן. השבוע גיליתי שנסיעה על הקצה במכוניות על לא מכינה אותך למפגש עם הרדיקל. רדיקל, כנראה שלא יכלו לבחור שם טוב יותר למכונית המרוץ הקיצונית הזו, ששוקלת כ-450 קילו שנבעטים קדימה על ידי מנוע של אופנוע היאבוסה שמספק קרוב ל-200 כוחות סוס צווחניים למדי המשתגרים דרך תיבת הילוכים (של… ניחשתם נכון: אופנוע היאבוסה) ישירות לזוג הגלגלים האחוריים.
//////////////////////////////////////
ייייייייייייייייייייייייייייי
יייייייייייייייייייייי
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
הנהיגה בראדיקל מתחילה עוד לפני שמתיישבים במושב הנהג הצר והחובק: כדי לנהוג במכונית המרוץ הזו, צריך ללבוש חליפת מרוץ, לעטות כפפות, לנעול נעלי מרוץ ולחבוש קסדה. הכניסה לרדיקל שונה. מתי בפעם האחרונה נכנסתם לרכב כה קטן, שהדרך היחידה להיכנס אליו היא לדרוך על המושב? אחרי שנדחקים למושב ושולחים את הרגלים קדימה לתוך התעלה, שבקצה שלה ממוקמות 3 דוושות, נרתמים באמצעות הרתמה בעלת חמש נקודות העיגון למושב הנהג והופכים לחלק אינטגרלי ממכונית המרוץ הזו. לא מדובר בסתם חלק ממכונית המרוץ, אלא בחלק קריטי, חלק האחראי לתת פקודות מדויקות ומהירות למערכת הבלמים, למצערת, לגלגלים הקדמיים ולתיבת ההילוכים.
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
מתניעים
לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את הספק אופנוע ספק מכונית מרוץ הזו לחיים. הצליל זהה לצליל אופנוע וליטוף קל לדוושה הימנית מעיף את הסל”ד כלפי מעלה במהירות מסחררת ומייצר חיוך אינפנטילי באופן מיידי. היציאה מהמקום קריטית. שנים של נהיגה ברכבים הידניים שבבית לא הכינו אותי לקלאץ’ הנקודתי של הרדיקל ולמנוע הזה, שלא ממש מבין מה אתה רוצה ממנו בפחות מ-2,000 סיבובים לדקה. מוניטין של 23 שנות נהיגה התנקזו לרגע אחד: רגע שצלחתי בשלום. אני נושם לרווחה, המנוע של הרדיקל לא נכבה ביציאה מהמקום ואני מתגלגל מהפיטס לעבר המסלול.
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
משלב זה, השלב בו מתחילים להתגלגל, רגל שמאל עוברת לפקד על דוושת הבלם ורגל ימין פוקדת על דוושת הכיף. חגי מתעקש שככה צריך לנהוג ברדיקל. הוא קורא לזה Left foot braking ואני קורא לזה פחד אלוהים. אבל אחרי מספר שניות במסלול ברור לחלוטין למה חגי (שוב) צדק. מכונית המרוץ הזו כל כך מהירה ותזזיתית, שהזמן שהיה לוקח להעביר את רגל ימין בין הדוושות נחשב לנצח.
ייייעייעיייייייייייייייייייייייייי
אגב נצח – אם חשבתם שתיבת הילוכים כפולת מצמדים היא מהירה, אתם צריכים לנסות את הרדיקל. תיבת ההילוכים שלה, יורה את ההילוכים לפי פקודה של הפסיכי שאוחז בהגה, באמצעות לחץ אוויר שמפיק קומפרסור המותקן מאחור. כן, בדיוק כמו רובה אוויר שיורה כדור. הצליל הזה, של שחרור לחץ האוויר והמתכות שזזות בזמן שילוב ההילוך, פשוט משכר. ואם בצלילים משכרים עסקינן – לשבת על מושב, בגובה סנטימטרים מהאספלט, כשבגב שלך מנגן מנוע ב-10,000 סל”ד היונק אוויר מכונס הנמצא סנטימטרים ספורים מהראש שלך לפי פקודה של רגל ימין, זה בהחלט משהו שמוסיף לאווירה רוויית האדרנלין.
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
מעלים קצב
הדוושה הימנית לחוצה כחמישים אחוז. יש עוד דרך ארוכה ללחוץ אותה אבל אני בהילוך שני, לא סיימתי את הפניה וההגה עדיין לא ישר לחלוטין. הרדיקל, בהילוך שני (וגם שלישי) דורשת שתנהגו בה בכבוד. במידה והגה מופנה, אפילו קצת, אתם תוכלו למצוא את עצמכם עם הגב לכיוון הנסיעה ברגע שלא תהיו מספיק זהירים על הדוושה הימנית. זהו, ההגה התיישר, הישורת לפני. אני מועך את הדוושה הימנית, הראש נבעט לאחור והחיוך הדבילי לא יורד מהפנים. סוף הילוך שני, השיפט לייט נדלקים קרוב ל-10,000 סל”ד צווחניים ואני פוקד על תיבת ההילוכים לעבור להילוך שלישי. אני לא מסיים להרים את האצבעות מפקד ההילוכים שמאחורי גלגל ההגה הקטן, והאוויר הדחוס כבר סיים לבעוט את גלגלי השיניים של ההילוך השלישי למקומם בצליל משכר.
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
התחושה מאחורי ההגה רוויית אדרנלין ונראה כאילו הרדיקל מסוגלת לשאוב אותך אל תוך המנוע ולירוק אותך מהמפלט תוך שבריר של שניה אבל אני צריך להתרכז ולתכנן את הפניה הבאה. באותו יום לא הייתי קרוב לקצה היכולת של הרדיקל. קשה להאמין שיש בארץ מכונית מרוץ טהורה, מסלול מרוצים סטרילי ושני אנשים משוגעים שמאפשרים לאנשים כמוני לנהוג על הדבר הזה. הרדיקל הזו גרמה לי להבין שיש לי עוד דרך ארוכה ללמוד ולהשתפר בנהיגה.
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
ייייעעיייייייייייייייייייייייייי
מקווה שהצלחתי להעביר חלק קטן מהחוויה הזו. השאר בתמונות…