רנו אוסטרל (1.33 ל’ 158 כוחות סוס) – סקירה וחוות דעת
פעם, לפני שנים, בשנת 2000 ליתר דיוק, רנו הציגו רכב “ייחודי מאד מאד” – מיניוואן עם יכולות שטח. קראו לו רנו סניק RX4. רעיון מהפכני שכלל להפוך רכב משפחתי לכלי שטח, או כאילו שטח ע”י הגבהתו ועטיפתו במגיני פלסטיק. הרעיון לא עבד טוב, ואחרי 3 שנים הייצור שלו הופסק, בשל חוסר בביקוש. 7 שנים קדימה, אי שם בשנת 2010 חברה יפנית בשם ניסאן, במקרה השותפה של רנו בתאגיד רנו-ניסאן הציגה קונספט מהפכני, רכב גבוה יחסית, ללא יכולות שטח, אבל עם “לוק אנד פיל” אופנתי מהפכני. ניסאן הציגו את הג’וק, אחד הקרוסאוברים הראשונים שהחלו את “מהפכת הג’יפונים”. אחיו למחצה היה רנו קפצ’ור, שהוצג מעט אחר כך והיווה בעצם גרסה מוגבהת לרנו קליאו. הקאפצ’ור היה והינו רכב חביב שנראה טוב וסה”כ מצליח מסחרית.
עם ההצלחה של הקאפצ’ור, רנו החליטו להגדיל אותו קצת ולקרוא לרכב החדש שנוצר – קדג’אר. בעוד אחיו הקטן היה מהראשונים בסגמנט והצליח להתבלט, הקדג’אר, זהר פחות. הוא התחרה בקטגוריה קשוחה שגדלה מהר וכללה מתחרים חזקים כמו יונדאי טוסון, קיה ספורטאז’ ועוד. לא פשוט. הקדג’אר סיים את דרכו, וכעת משהגיע הזמן להחליף את הדגם, רנו החליטו לשנות ליצור את הרנו אוסטרל. הדגם החדש הוצג באמצע שנת 2022, וכעת הוא אצלי במבחן.
עיצוב
רנו אוסטרל נראה כמו כל רנו מודרני – חזית הכוללת פנסים בצורת האות C, פנסים אחוריים בצורת האות C, אבל בגופן אחר, הנמשכים לאורך כמעט כל דלת תא המטען, כנהוג באופנה הנוכחית, ובכלל, כל קווי העיצוב שלו נראים מוכרים מאוד, ולא ניתן להתבלבל – זוהי רנו. לזכותו אציין, האוסטרל נראה “דחוס” יותר, חסון ושרירי משאר דגמי היצרן כרגע, ולדעתי, המראה שלו ממש נכון ובולט בקטגוריה שלו, ולקו דגמי הרנו הנוכחי. תא הנהג והנוסעים של הרכב רכב נראה מודרני ומתקדם. מסך מולטימדיה אנכי בגודל 12 אינץ’ תופס את מירב תשומת הלב במרכז התא. תקרה אפורה בשילוב בד, וריפוד המושבים האפור יוצרים תא נוסעים כהה, שנשבר על ידי תאורת האווירה (ניתן לבחור את צבע התאורה בין מגוון צבעים), ותאורת המסכים. אני התחברתי למראה הרכב ולאווירה הכללית.
הנדסת אנוש
מי שמכיר מכוניות צרפתיות, יודע שיש תמיד איזה עניין שם בדגמים עם הנדסת האנוש בתוך הרכב. או שזה יפה, או שנוח או שאיכותי, מאז שנות ה-2000 קשה למצוא רכב צרפתי שיצליח למלא את שלושת הפרמטרים גם יחד, אבל, במקרה הזה, רנו אוסטרל מוכיח שאפשר אחרת. נראה שהחברים בצרפת לקחו לתשומת ליבם את עניין הנדסת האנוש, ויצרו סביבת נהג הרבה יותר טובה ממה שהכרנו לפני.
דבר ראשון, זוג המסכים תופסים את תשומת הלב של הנהג. לוח המחוונים בגודל 12.3 אינץ’ כולל שטח תצוגה מספק וברור, וכמקובל ב”לוח מחוונים” מהסוג הזה, ניתן לבחור מבין מספר תצוגות ומידע שרוצים לראות. המסך השני הוא מסך אנכי בגודל 12 אינץ’ שמופנה קלות לכיוון הנהג. גם המסך וגם התפריטים נוחים וברורים לשימוש. החיסרון העיקרי בצמד המסכים הוא התרגום. חלק מהמילים מופיעות עם ניקוד, כדי למנוע כפל משמעות. אבל מצד שני, חלק מההודעות מנוסחות בעברית מוזרה דוגמת “מתעדף נוחות תרמית” כשהאוסטרל “מחליט” לא לכבות את המנוע בעצירה, על מנת שהמזגן ימשיך לפעול. בצדק, יש לומר. סה”כ התפריטים נוחים וברורים, כאשר גם תפעול רוב המערכות ברור ונוח. כפתורי תפעול בקרת האקלים נמצאים במיקום מדויק. מתחת למסך הראשי בקו ישר, ברור ונגיש, בלי להסיט את המבט מהכביש. אפשר עוד לחשוד שאנחנו בוולוו ולא ברנו.
אבל אנחנו כן ברכב צרפתי, אז מאחורי ההגה, בצד ימין ניתן למצוא 3 מנופים. המנוף הקלאסי של תפעול המגבים נמצא באמצע כמקובל. מעליו, ישנו מנוף לשליטה על תיבת ההילוכים, מיקום שמוכר ממכוניות חשמליות. בתחתית המנופים נמצא מנוף השליטה במערכת המולטימדיה. בנוסף, יש תא אחסון גדול בין 2 המושבים שנוצר עקב העברת ידית ההילוכים להגה וכפתור בלם היד לאזור כיוון האורות, שמאלית להגה. התא אמור להיות נוח, אבל הוא משום מה נסגר עם משטח שמחליק לאורכו, ומעליו יש ידית שלא תורמת לדבר.
בתנועה
יחידת ההנעה של רנו אוסטרל כוללת מנוע 1.33 סמ”ק טורבו שמפיק 140 או 158 כ”ס. נשמע מוכר? אז המנוע הוא אכן מנוע מוכר מקונצרן רנו -ניסאן וגם מרצדס, והוא אחראי גם על הנעת האוסטרל. לרנו אוסטרל 2 גרסאות מנוע, ושתי רמות אבזור לכל גרסה. גרסת הבסיס מגיעה עם הספק נמוך יותר (140 כ”ס), והגרסה השנייה כוללת מנוע המפיק 160 כ”ס. יחידות ההנעה הכוללות את מנוע ה-1.33 ל’ משודכות גם למנוע חשמלי (מיקרו הייבריד), כאשר הכוח עובר לגלגלים בעזרת תיבת הילוכים רציפה. בקצה העליון של רמות האבזור והמחיר, ניתן למצוא גם גרסה היברידית שמשלבת מנוע 1.2 טורבו ומנוע חשמלי, המפיקים ביחד 200 כ”ס. אני בוחן את רמת האבזור השנייה הגבוהה ביותר, זאת עם 158 כ”ס ו-27.5 קג”מ.
ברחבי גוש דן, בתנועה העירונית ובפקקים חטיבת הכוח עושה עבודה טובה סה”כ. במהלך ימי המבחן נאלצתי לנסוע לפגישה בירושלים עם שני נוסעים בוגרים וגדולים. בנסיעה לירושלים הרגשתי מחסור בכוח, ורק במצב “ספורט” הצלחתי לשמור על קצב הנסיעה שרציתי (בגבולות המהירות המקסימלית המותרת בכל רגע נתון).
אני חושד שזו תיבת ההילוכים הרציפה שעושה עוול למנוע. לפני מספר חודשים בחנתי את הרנו קולאוס, אבל עם תיבת הילוכים רובוטית, ושם תגובת המנוע הייתה טובה יותר.
הרגל הכבדה שלי בהרי ירושלים, עם מזגן בעוצמה כמעט מקסימלית, לאורך כל ימי המבחן, הובילה לצריכת דלק של 1:10 ק”מ לליטר.
נוחות ואבזור
זוכרים את שותפיי מהנסיעה לירושלים? שניהם אנשים גבוהים, באזור ה-1.85 מ’ כל אחד מהם, והם ישבו בנוחות אחד מאחורי השני. במושב האחורי נראה שיש מספיק מקום ל-3 נוסעים בוגרים עד 1.85. מבחינת המרחב ניתן לסכם שיש מספיק מקום, ולא יהיו נוסעים מקופחים. מקדימה, גם יש מספיק מקום, המושבים נוחים ולא נרשמו תלונות.
מערכת המתלים, בולמי הזעזועים והצמיגים עושים עבודה טובה באיזון בין בלימת הזעזועים להתנהגות הכביש. רק רעשי כביש פוגמים מעט בחוויית הנסיעה באוסטרל. מעבר ממצב נורמל למצב ספורט הופך את המרכב לקופצני יותר ופחות נעים לנסיעה.
בחנתי את האוסטרל ברמת האבזור הגבוהה ביותר, ולכן מבחינת סעיף האבזור, האוסטרל מכוסה ומכיל את כל האבזור המקובל. אלמנט מוזר שגיליתי, (ובסוף גיליתי שזה נפוץ בהרבה מכוניות בימינו), הוא סאב וופר חיצוני של חברת JBL. אני אחדד – זהו רמקול בלוטות’ נייד מדגם Basspro Go שמשמש כסאב וופר. הדבר היחיד שהפריע לי מבחינת האבזור, היא מערכת שמירה על מרכז הנתיב, יש מוצלחות יותר.
סיכום
לרנו היו לא מעט הזדמנויות להצליח בשוק הקרוסאוברים. בפעם הראשונה הם הקדימו את זמנם, בפעם השנייה, המוצר שלהם היה פחות בשל מול שוק קשה ותחרותי מאד, וכעת, בפעם השלישית, יש להם מוצר טוב, שמצליח להתעלות על ה-DNA שלו – רכב צרפתי מרווח, שנוסע טוב, מאובזר ובטיחותי, ובעל הנדסת אנוש מוצלחת.
רנו אוסטרל החדש בישראל: היברידי קל ומלא מ-174,990 שקלים
