שלא יגמר לעולם: חוויות מאירוע נהיגה של מותג מזראטי
כתבנו הוזמן לאירוע נהיגה של מותג מזראטי, זכה לנהוג במכונות עתירות כוח, המפיקות צלילים מרטיטים וחזר כדי לאכול לנו את הראש על זה
תמונות: רונן טופלברג
“ליאור, אתה שומע? אתה יכול לשריין את ה-20 לחודש, יש אירוע של מזראטי, ואני רוצה שתשתתף. תוכל לה…” “כן! יכול”, עניתי בלי להמתין להמשך המשפט של ענת. וכך, לאחר שספרתי את הימים לאחור, מצאתי את עצמי בבוקר יום שלישי בסוכנות “אוטו איטליה” בתל אביב, היכל הקודש של מותגי העל פרארי – מזראטי, 8:00 בבוקר, הייתי הראשון שהגיע.
על אף יצירות הפרארי שניצבו מולי, התמקדתי ברכבי המזראטי. נתתי להם את הכבוד המגיע להם, הרבה תמונות, כמה סרטוני וידאו והרבה תשומת לב לפרטים. אירוע שלהם, לא?
אחרי ארוחת בוקר מפנקת עם מינגלינג בחברת מספר כתבי רכב נוספים, ותדריך קצר, התחלקנו לזוגות וירדנו לחניון. אשת השיווק של הסוכנות ניגשה אליי עם קופסא שהכילה את מפתחות רכבי המזארטי. “לך תבחר עם איזו יפיפייה להתחיל”. הנה, עכשיו אני מבין מה יו הפנר זצ”ל הרגיש כל בוקר מחדש.
הצליל המרטיט הזה של 6 רכבי מזראטי שונים: קוואטרופורטה, לבנטה וגיבלי, מונעים יחד בתוך חניון גרם לי לפיק ברכיים. בחרתי במזראטי לבנטה לוסו הלבנה, רכב הפנאי הראשון בעולם של המותג. מדובר במכונה איטלקית משובחת ביותר, עם מנוע V6 twin turbo, המפיק לא פחות מ-350 כוחות סוס איטלקים טהורים, ומומנט מטורף של 50 קג”מ.
הרכב פשוט נראה רע, במובן הטוב של המילה. חרטום כרום גדול המזכיר לוע של כריש, במרכזו סמל הקלשון של אל הים נפטון, ופנסי בי-קסנון ולד הנמשכים לאחור במבט כועס. אני פותח את הדלת ומתיישב במושב העור החום והיוקרתי. מדובר בלא פחות מכורסת מנהלים החובקת את הגוף בצורה מושלמת. פנים הרכב בגווני חום-שחור, באיכות חומרים מעולה, ותפירה עלית. רקמה עדינה של סמל הקלשון במשענת הראש, ולוח השעונים הכחלחל משתלב היטב.
הרכב מגרגר ונוהם, הסאונד פשוט מטריף. אני יוצא בשיירה מהחניון עם שאר הרכבים אט אט.
בואו נתעכב קצת על הסאונד – הרעש, צלילי המנוע נשמעים היטב ברכב, אם כי לא בצורה שמפריעה לנהל שיחה או לשמוע מוסיקה, דרך 8 רמקולים. רואים שמהנדסי הסאונד מנוע של מזראטי עבדו שעות נוספות על מנת להפיק צליל שהוא לא פחות ממוזיקה נפלאה לאוזניים. שום מילה שאכתוב לא תוכל לתאר את הצליל המדהים הזה.
מזראטי לבנטה זהו רכב גדול ונוח, גם ליושבים מאחור. המתלים מכוילים בצורה מדהימה לכביש, במצב “נורמאל”. לחיצה על מצב ה-SPORT גורם למנוע לנהום ולגרגר עוד יותר. כאילו אם עד עכשיו חשבת שהכרת אותי כעוס ונוהם, תכיר את מצב ה’לוקו’ שלי. הלבנטה הופכת להדוקה, ההיגוי והמתלים הופכים לנוקשים וספורטיביים יותר, ואותם מלווה סאונד מוגבר ומטריף יותר. אני בולע את הרוק, ומנסה לשמור על פוקר פייס, ניסיון שכשל בו ברגע, עם החיוך הגדול שנמרח לי על הפנים. חיוך שלא ירד עד לרגעים אלו.
הכביש משתלב לתוך כביש 6 וכאן אני מרשה לעצמי ללחוץ קצת יותר על דוושת הגז. הגב נדבק למושב, ואני מרגיש את האיברים הפנימיים שלי מתארגנים מחדש בבטן. סביר להניח שאלמלא הכתב הנוסף שישב ברכב, הייתה יוצאת מפי קריאה של איזה קאבוי ברודאו. הלבנטה פשוט מאיצה מדהים, התגובות שלה מטריפות והסאונד, נו, הבנתם, – מאמא מיה!
הלבנטה לא רק יפה. יש לו מערכות אדפטיביות שונות, החל מבקרת שיוט ודרך סטייה מנתיב. מערכות חשובות שהגיעו גם לרכבי הספורט – יוקרה, אבל חשוב לא פחות – האפשרות לבטל אותן לטובת נהיגה עצמאית וספורטיבית יותר. מערכת הQ4 4X4, עם דפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, ידעה לחלק במהלך הנסיעה את ההנעה בין הסרנים בדיוק רב. הכל מוצג בלוח השעונים בצורה גרפית יפה ופשוטה להבנה.
מתלי האוויר מאפשרים ”לשחק” עם לא פחות מ-6 מצבי גובה לרכב, כאשר במצבו הגבוה ביותר, Off-Road, המתלים מלאים ונוקשים. בכל זאת, מדובר במכונה שיודעת גם לרדת לשטח, אם כי, לדעתי, להיכנס עם יפיפייה כזאת לשטח, זה כמו לקחת את סופיה לורן לטיול של הצופים. יש דברים שגם אם הם אפשריים, עדיף להשאיר כפנטזיה. או במילים אחרות, מזראטי לבנטה יתאים כמו כפפה ליד לשטח המרוצף בכניסה למרינה בהרצליה פיתוח.
עצרנו במחלף קרית גת בירידה מכביש 6, להחליף מכוניות. אחח, החיים שלי קשים. נפרדתי מהמזראטי לבנטה לוסו ועברתי למזראטי גיבלי גראנספורט שחורה. בחרתי בגיבלי מאחר ומדובר בכביש 35, כביש מפותל ומעניין הרבה יותר מכביש 6, וזה גם כביש שאני מכיר היטב. הנוף יפהפה, ושיירת המזארטים משתלבת באזור הכרמים ומטעי השקדיה בול. ממש טוסקנה הישראלית.
בתוך המזראטי גיבלי ריפודים אדומים-שחורים זועקים, אם כי השילוב פשוט מושלם. הדוושות ספורטיביות מתכתיות, המושב מתכוונן באופן חשמלי, ההגה ספורטיבי בעל שלוש צלעות, מחופה עור בתפירה ידנית, וכך, מצאתי את עצמי, בפעם הראשונה בחיי, מלטף דשבורד. אני לוחץ על כפתור ההנעה. גם כאן הסאונד לא פחות ממדהים, ואני מתחיל בנהיגה, כשאני זה שמוביל את השיירה, כשלפני, קאדילק עם צוות צילום.
הדרך מתפתלת ואני משחק בהילוכים, דרך ידיות האלומיניום הספורטיביות מאחורי ההגה. למזראטי גיבלי 345 כ”ס ותאוצה של 0-100 ב5.5 שניות. מרגיש כמו מטוס קרב על הקרקע. הכביש מתפתל בין היערות והמטעים. אני והגיבלי הופכים לגוף אחד. ההיגוי המדויק והשלדה המדהימה הופכים את הנהיגה לחוויה חוץ גופית. אחרי מספר דקות בודדות אני מעז ללחוץ על מצב הספורט – המנוע, תיבת ההילוכים, דוושות התאוצה, מערכות בקרת יציבות ומערכת הפלטה משתנות.
בפעם הראשונה בחיי אני פוחד מרכב. הגיבלי הפך ללוחם שייטת עם קלשון בין השיניים, ואני מוצא את עצמי נושף אוויר על מנת להסדיר דופק. אני הופך נועז יותר ולוחץ על כפתור ה-M, שהופך את תיבת 8 ההילוכים לידנית לגמרי. לוחץ עד למנתק הצתה שנכנס לפעולה קצת אחרי ה7000 סל”ד… ו-וואו Bellissimo!
אנחנו עוצרים להחלפה שנייה באזור תרקומיא. בכל זאת, לא נעים, הבחור לידי גם רוצה לנהוג. אני יושב לידו, ומוצא זמן לראשונה לבחון את המערכת והרכב כנוסע מלווה. מושב הנוסע והמושבים מאחור תומכים והרכב גדול ומרווח. בכל זאת מדובר בענק איטלקי המתארך לכ-4971 מ”מ, ולרוחב של 1945 מ”מ. מסך המולטימדיה בגודל 8.4″, אינטיאוטיבי השולט על מערכת סאונד מושלמת. כמו גם בניטרול והפעלת מערכות ובקרות שונות ברכב, הפעלת החימום או האוורור למושבים, מולטימדיה, ניווט, חיבור לטלפון ועוד.
עצרנו בכביש 25 לעצירה והחלפה נוספת, ליד “מפעל הטקסטיל” המפורסם באזור דימונה. אני ושותפי מתאמים שניקח את הלבנטה S גראנספורט לקטע הקרוב. אנחנו עולים על הרכב, ומגלים לבנטה חזקה הרבה יותר על גבול הטרוף, עם 80 כ”ס יותר מהלבנטה בו נהגנו קודם – 430 כ”ס ותאוצה 0-100 בקצת יותר מ5 שניות. אני מסתכל על השותף והוא עליי, ולוחץ על כפתור מצב הספורט. אם חשבנו שהרעש ששמענו עד כה מרטיט, גרסת הקיצון הזאת של הלבנטה פשוט מעוררת את כל החושים.
אני לוחץ על דוושת הגז, וסאונד עצבני בשילוב בק-פיירים פנימיים נשמע היטב. ההרגשה היא של נהיגה על כור גרעיני, לא פחות. צחוק בלתי נשלט נפלט לי, והבחור שלידי בפעם הראשונה אוחז בידיות האחיזה שברכב. המהירות מטפסת במהירות, ואני מרגיש את הדם בגוף זורם בהתאם. כמו חתול גמיש (ממש ספארי פה), הרכב נע בפיתולי הכביש בצורה מהודקת, והתצוגה במסך מראה לי איך הרכב מחלק את ההנעה האחורית בהתאם בין הסרנים. מתלי ה-Skyhook עובדים מושלם, והרכב במצבו המונמך ביותר פשוט מכונת קרב. סקאלת המהירות מראה מהירות “קצת” גבוהה מהמותר. ממש טיפ’לה.
איזו כתבה יפהפיה וסנסורית ,מעבירה את חווית הנהיגה !! יפה כתבת…